מפות ארץ-הקודש II : אוצרות נדירים מאוסף טרבור וסוזן צ'ין

מ-8 באוקטובר, 2013 עד 2 במרץ, 2014

מקום: אולם קיי מריל הילמן

אוצר/ת: אריאל תשבי

חומרים: מפות עתיקות

במוקד התצוגה השנייה של מפות ארץ-הקודש שנתרמו באחרונה למוזיאון ישראל מוצגת מפת ברנהרד פון בריידנבאך מ- 1486 : מן המפות המודפסות הראשונות, החשובות והמעניינות, שיצר בשלושה לוחות האמן ההולנדי ארהרד רייווייך. בריידנבאך, בן-אצולה וכומר ממיינץ שבגרמניה, ערך מסע צליינות לארץ-הקודש מאפריל 1483 ועד ינואר 1484 בלוויית פמליה גדולה. הצייר-האמן רייווייך צורף לפמליה כדי לתעד את המסע תיעוד חזותי, ועולה-הרגל המנוסה, הנזיר פליקס פברי, שכבר ביקר בארץ קודם לכן שימש מורה-דרך. המשלחת יצאה מוונציה בספינת מפרשים וכעבור חודשיים עגנה בנמל יפו. חבריה ביקרו בירושלים וסביבותיה והתמקדו במקומות הקדושים לנצרות. משלחת מצומצמת המשיכה למנזר סנטה קתרינה בסיני. בשובו למיינץ, לאחר קבלת-פנים נלהבת, עמל צוות שלם על עריכת כתב-היד של ספר-המסע. הספר ראה אור בלטינית ב- 1486 והיה לספר המודפס המאויר הראשון שכלל מפה ראליסטית של ארץ-הקודש. עד מהרה היה לרב-מכר, במידה רבה בזכות חיתוכי-העץ שצורפו אליו, ופורסם בכמה שפות. מפת בריידנבאך משתרעת מדמשק וביירות בצפון ועד לאלכסנדריה ומכה בדרום. במרכזה מתוארת בדייקנות חסרת תקדים, בקנה-מידה גדול ובהיפוך 180 מעלות למפה השלמה, ירושלים בתקופת שלטונו של הסולטאן הממלוכי קאיתבאי. אם המפה כולה פונה מזרחה, הרי שירושלים מתוארת ממעוף הציפור מכיוון הר-הזיתים, ממזרח למערב. המקומות הקדושים לנצרות מודגשים, גם בכיתוב נלווה, וצלבים קטנים מציינים את המקומות שבהם היה אפשר לקבל שטר-מחילה (אינדולגנציה) - מידע חשוב לעולי-הרגל שחירפו את נפשם כדי לזכות בגאולת הנפש. המפה, על דמויותיה, צופנת בחובה את מהות העלייה לרגל: הליכה בעקבות סיפור חייו של ישו - שחזור דרכו גם במובן הרוחני, במטרה לטהר את הנפש. כך מתמזג המסע לירושלים הארצית עם מסע ל"ירושלים השמימית". העיון בספר- המסע ובאיורים שבו מציע תחליף למסע האמיתי שהיה יקר, מסוכן, קשה או בלתי אפשרי לרוב המאמינים באירופה. שש המפות הנוספות בתערוכה ממחישות את העובדה, שממפים רבים אשר לא ביקרו מימיהם בארץ-הקודש הסתמכו על מפות-אם מקוריות ולעתים מיזגו במפותיהם השפעות של יותר ממפה אחת. כך למשל, לא הבינו דו-פראק וון-סכול את היפוך כיוונה של ירושלים במפת בריידנבאך, ועל כן סימנו את מפותיהם כפונות אל ה"מזרח" ומיקמו את "הר-הזיתים" מדרום (משמאל)לירושלים, כבמפת-האם. אחדים מן המעתיקים התעלמו גם מן העובדה שחומות ירושלים נבנו מחדש בשנים 1542-1537 , והעתיקו את החומות הפרוצות ואת שער הרחמים ההרוס למחצה עד למאה ה- 18 . בתצוגה מיוחדת זו מוזמנים המבקרים להשתתף במעין משחק "מצא את ההבדלים" בין מפת-האם הייחודית מ- 1486 ל"בנותיה" שנוצרו במהלך מאתיים השנים שאחריה