איה בן רון: עבודת קיר III

מוצג מיוחד

מ-13 בספטמבר, 2012 עד 30 באפריל, 2013

מקום: אולם אהרון לוי

אמן: איה בן רון

אוצר/ת: איה מירון

פסל תלוי בחלל ועבודת וידאו מרכיבים יחד את הצלה, נדבך נוסף בעיסוקה המתמשך של איה בן רון במנגנוני הצלה וטיפול של הרפואה המודרנית.
הפסל עשוי פלדה חתוכה ותלוי בין שמים לארץ, בין מוות לחיים, כמו במבצע הצלה, או לחלופין – כמו בתיאורי עלייה לשמים של דמות קדושה. קווי הפלדה מתווים רישום סכמטי של אחות רפואית קשורה לאלונקה. האם זהו מבצע החילוץ וההצלה שלה, או חפץ אמנותי שמובא לתצוגה? עבודת הווידאו כמו מחזירה את המתבונן בזמן ומציגה התרחשות שיש בה כדי להבהיר את המצב.
אתר הצילום של הווידאו הוא הסטודיו של האמנית. אחרי שקראה למנהל היחידה לבטיחות החולה בבית-החולים "הדסה" ולמנהל מחלקת ההדרכה של מד"א לערוך פעולת חילוץ, היא מגלמת דמות של אחות ומתמסרת לידיהם המיומנות, וכשהם כופתים אותה לאלונקה, היא הופכת מוגבלת וחסרת-אונים כמו היתה חפץ.
דמות האחות התלויה חזיתית וסטאטית, בפסל ובעבודת הווידאו, מזכירה איקונה נוצרית. הגוף הקשור, העטוף והמקובע מעלה על הדעת מומיה או ארון קבורה בדמות אדם, כגון אלה המוצגים בכניסה לאגף לארכאולוגיה שבמוזיאון. כמו דמויות קדושים הניצבות בלי נוע, תחומות בחלונות הוויטראז' של קתדרלות גותיות, כלואה האחות במאונך בין קווי מתכת. לקונוטציות הדתיות הללו מצטרפים סמלי המדים, התלבושות ומחוות הגוף של המשתתפים בווידאו. כל אלה מדגישים את ההיבטים הטקסיים שבפעולות הצלה רפואיות, במיוחד לנוכח הידיעה שהצלת האחות אינה צורך ממשי.
עבודתה האמנותית של בן רון מחדדת את המתחים ואת הסתירות הפנימיות הגלומים בתהליכים רפואיים וביחסי מטפל-מטופל ועוסקת ביחסי התלות ביניהם ובמושגים דאגה, הקלה וריפוי, לעומת התערבויות בגוף, שליטה והחפצה. ההיבטים הטקסיים ב"הצלה" ואזכור הדימויים של קדושים ושל עלייה לשמים ממקדים את התודעה בקשר המורכב שבין הצלה פיזית לגאולה.