חפש בתערוכות

שיחי גלריה, הרצאות ואירועים

כריסטיאן מרקליי: השעון

מ-23 באוגוסט עד 22 באוקטובר, 2011

מקום: אולם הרי ובלה ווקסנר

אמן: כריסטיאן מרקליי

אוצר/ת: סוזן לנדאו

חומרים: וידאו

"השעון" מאת כריסטיאן מרקליי הוא עבודה וירטואוזית שעוסקת בזמן ומורכבת מאלפי קטעי סרטים שמציגים שעונים ושעוני-יד או בני-אדם המכריזים על שעה מסוימת ביום. מרקליי הוציא כל אחד מהם מן ההקשר המקורי שלו וחיברם יחד ליצירה המתפרשת על פני 24 שעות. "השעון" המסונכרן עם השעון המקומי בכל מקום שבו הוא מוצג ממזג את הזמן האמתי עם הזמן הקולנועי. מאחורי כל רגע מותח, טרגי או רומנטי מסתתר עולם של אפשרויות עלילתיות. בהתייחסו לשעון המקומי, "השעון" משנה לגמרי את התחושה המלאכותית של "זמן קולנועי" שחווים כשצופים בסרטים. אין-ספור האירועים שמוצגים בו כמו מתרחשים ברגע שהמבקרים חווים אותם בתערוכה.

תקתוק השעון מסב את תשומת-לבנו לזמן החולף, לחיינו הארעיים ולסופם הבלתי נמנע, ומרקליי אכן רואה ב"שעון" ביטוי עצום לציווי "זכור את המוות!". הסופרת הבריטית זיידי סמית כתבה על עבודתו: "הזמן אינו לצדנו. כל דקה נוספת פירושה דקה פחות. אם נרצה אם לאו, אנחנו קשורים לעגלה והיא נוסעת בכיוון אחד בלבד". במובן זה, כוחה הרגשי של העבודה נובע מן הרושם המצטבר של ההכרה בכל רגע חולף כשבריר המייצג סיפור שלם.

טכניקת ההֶדבֵּק (קולאז') משמשת את מרקליי מאז סוף שנות ה-70, כשהיה די ג'יי-יוצר חלוצי וערבל קולות והקלטות בטרם נעשה ליוצר רב-תחומי שעוסק בפיסול, בצילום, בהדבק ובמיצג. בעבודות הווידאו שלו כגון "טלפונים" (1995) ו"קוורטט וידאו" (2002) הוא מצרף לעתים קרובות קטעי סרטים ויוצר הדבּקים קוליים וחזותיים. יצירתו דולה את חומריה מתרבות הקולנוע, ממקמת אותם בהקשרים חדשים ומצרפת אותם ליצירות שלמות ומשכנעות.

"השעון" הוצג בפעם הראשונה בלונדון באוקטובר 2010, הוא מוצג עתה בתערוכה המרכזית של הביאנלה לאמנות בוונציה ומרקליי הועטר בזכותו בתואר הגבוה ביותר "אריה הזהב".