הרוכב בעבים: אל הסער באמנות הכנענית

מ-29 במאי, 2000 עד 1 בינואר, 2007

מקום: אגף לארכאולוגיה ע"ש סמואל וסיידה ברונפמן

אוצר/ת: אסנת מיש-ברנדל

אל הסער, שדמותו מופיעה בפסלים ובתבליטים ולכבודו נתחברו אפוסים ומיתוסים בימי קדם, היה אחד האלים הנערצים בקרב עמי מערב אסיה. לאל זה, שלהופעתו נלווים שור, וסמלים שמימיים סגדו גם הכנענים לפני 3500 שנה. לכבודו הקימו מקדשים ומקומות פולחן וערכו טקסים מיוחדים. בתערוכה מוצגים מצבות, פסלים ותכשיטים הנושאים את דמותו. תרבותם העשירה של הכנענים, אשר נחשפה בעשרות חפירות ארכיאולוגיות, הושפעה מן התרבויות השכנות לה אך גם פיתחה יסוד ייחודי משל עצמה. הפנתיאון הכנעני מנה מאות אלים שייצגו את כל תחומי החיים ואת איתני הטבע. אל הסער, בעל או הדד, היה אחד האלים העיקריים והחשובים בהם, ותערוכה זו מוקדשת לו. בעל - אל הסערות, הרעמים והברקים, היושב על עננים בהיכלו שבהר, משיב הרוח ומוריד הגשם – היה גם אלוהי החיים המבטיח את התחדשות הצמיחה. מקורו של האל בעולמם הגיאוגרפי-התרבותי של העמים השמיים הצפון-מערביים, ובאלף השני לפני הספירה נעשה פולחנו רווח מאוד בכנען. על אופיו של האל אנו למדים בעיקר מסיפורי אלים שהתגלו, חרותים על לוחות חרס, בעיר החוף הסורית, אוגרית, אשר במאה ה14- לפני הספירה, בתקופה הכנענית המאוחרת, נבנה בה מקדש לבעל. אחד הסיפורים, המכונה "עלילות בעל", מגולל את סיפור ניצחונותיו וכישלונותיו של בעל במאבקו עם אחיו על ירושת הבכורה מידיו של ראש האלים – "אל". כך למשל, מתוארת שם מלחמתו באלים "ים" ו"מות", וכן מאבקיו לבניית היכל לכבודו. דמותו של בעל מתוארת גם במיתוסים עתיקים אחרים ומופיעה על חפצים שונים כגון מצבות, תבליטים, פסלונים וחותמות גליל; ואולם, רק במצבת הקדשה מצרית אחת שנתגלתה במקדשו של בעל באוגרית, ובכמה חותמות הנושאים את שם אל הסער האכדי - אדד, נראים, זה לצד זה דמות דיוקנו של האל ושמו. 'בעל יושב כשבת הר/ הדד רועה כמעמקי ים/ בתוך הרי אל צפון/ בתוך הר תלאית. שבעת/ ברקים ושמונת חזיזיו/ עץ ברק יאחז' (מתוך 'עלילות בעל' [KTU 1.101.1-4])