בניין מקומי
אדריכלות מודרנית בימי המנדט הבריטי

מ-7 ביולי, 2016 עד 11 בפברואר, 2017

מקום: ביתן פלבסקי לעיצוב

אוצר/אוצרת: אורן שגיב

התערוכה מבוססת על הספר ארכיטקטורה בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי 1917-1948, המאגד מחקר אדריכלי בן כ-25 שנה שערכו עדה כרמי מלמד ודן פרייס. עדה ודן למדו עשרות רבות של בניינים וניסו להתחקות אחר המאפיינים האדריכליים המקומיים של התקופה. המחקר נערך בכלים אדריכליים מסורתיים: שרטוט של תכניות, חתכים ואקסונומטריות החושפים באמצעים גרפיים את תכונותיו של בניין זה או אחר, ולעיתים אף מוסיפים פרשנות עליו. כל אלו, לצד סקיצות מקוריות וצילומי בניינים שצולמו באותה התקופה יהווה את חומר הגלם של התערוכה. 

על מנת לייצר נרטיב ברור וקוהרנטי עבור המבקר בתערוכה, אנו מתמקדים בפרק השני מתוך שלושה של הספר, העומד על האיכויות והמרכיבים של העיר הישראלית המודרנית, זו שנבנתה בעיקר בין 1930 ו-1940.  אותה עיר נולדה מתוך הרעיונות של התנועה המודרנית הבין לאומית,  אך יחד עם זאת, יש בה ייחודיות ומקוריות והיא שונה מהאדריכלות המודרנית במקומות אחרים בעולם. הארכיטקטורה שנוצרה בעשור זה בערים הגדולות בישראל הפכה להיות האדריכלות שמזוהה עם ההתיישבות החדשה ועם המדינה החדשה שבדרך.  

העיר שנוצרה כאן הייתה עיר הומוגנית - מרקם הרמוני שהיה גדול מסך כל חלקיו. בראש ובראשונה עסקו האדריכלים בגבולות בין הפרטי והציבורי ואלה נבדקו ואורגנו מחדש. הפרויקטים והמסמכים שיוצגו בתערוכה מתארים יחסים אלה כציר מושגי עיקרי. העיר הישראלית שנבנתה בתנופה בעשור השלישי של המאה ה-20 היוותה ביטוי אדריכלי להשקפת העולם של החברה שייצרה אותה. התערוכה, באמצעות הפרויקט של עדה, מתבוננת 80 שנה אחורה ומנסה להבין את התרבותו האדם שבנה אותה, וכיצד העיר ייצרה ושיקפה אורח חיים של קולקטיב. אנו סבורים שהתערוכה תוצג בתקופה קריטית, בה העיר של אותו העשור עדיין נוכחת, אבל נמחקת בקצב הולך וגדל על ידי אדריכלות בקנה מידה אחר המבטאת שאיפות אחרות. 

במקביל, התערוכה גם מציגה את הערך הייחודי של המפעל של כרמי ופרייס: מלאכת ניתוח המבנים. על מנת להבין ערך זה יש לזכור שארכיטקטים אינם "עושים" בניינים - אלא מדמיינים או משקפים איכויות וערכים של מבנים באמצעות יצירת מסמכים - בין אם אלה הם סקיצות, או שרטוטים. זוהי שפת הארכיטקטורה דרכה ארכיטקטים מדמיינים, מבינים ומעריכים מציאות שאינה קיימת עדיין. האנאליזה המשורטטת משתמשת בשפה זו על מנת להבין מבנה קיים או שהיה קיים.  המסמכים המרכיבים את התערוכה הם בעלי איכות אסטטית ודיסציפלינרית. הצגתם בתערוכה תציג  לציבור אספקט שאף הוא הולך ונעלם מהפרקטיקה האדריכלית.