חמישים שנה לפתיחת מוזיאון ישראל

פרסום משותף לארכיון המדינה ולמוזיאון ישראל

מבוא

ב-11 במאי 1965 נפתח ברוב עם מוזיאון ישראל. בכך תמו כעשר שנים שבמהלכן הושקעו מאמצים רבים להקמתו. בקום המדינה היו בארץ כמה מוזיאונים לאמנות, חלקם ציבוריים וחלקם פרטיים, אך לא עמד לרשות הציבור מוזיאון היסטורי-ארכאולוגי. המוזיאון הארכאולוגי החשוב ביותר בארץ-ישראל בתקופת המנדט, מוזיאון רוקפלר, הוחזק בידי הירדנים. במלאת חמישים שנה להקמת המוזיאון מגישים ארכיון המדינה ומוזיאון ישראל פרסום משותף ובו 39 מסמכים מארכיון המדינה שמספרים את סיפורו המיוחד של מוזיאון ישראל.

שנים מספר לאחר קום המדינה החלו אנשי 'בית נכות בצלאל', מוזיאון ציבורי לאמנות יהודית בבעלות ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית שנוסד ב-1906 ומנהלו מרדכי נרקיס, לפעול כדי לאגד סביבו כמה גופים ולהקים מוזיאון לאומי בירושלים דוגמת המוזיאון הבריטי בלונדון ומוזיאון הלובר בפריז.

אחד הביטויים לפעילותו של נרקיס, בשיתוף עם פנואל כהנא מאגף העתיקות במשרד החינוך והתרבות, היה מסמך שגובש ביולי 1956 ובו הציעו השניים לגייס באמצעות אונסק"ו מומחה בין-לאומי שיבקר בארץ וייעץ כיצד להקים מוזיאון לאומי בישראל (תעודה 1). אחד המועמדים לתפקיד היה וילם סנדברג (Sandberg) מאמסטרדם, והוא מונה לבסוף ליועץ האמנותי למוזיאון ישראל. לתפקיד היועץ הבין-לאומי בשלב הראשוני מונה האדריכל האיטלקי פרנקו מיניסי (Minissi), שביקר בישראל ב-1958.

ההכרעה בדבר הקמת מוזיאון ישראל נפלה בין השאר בזכות ההחלטה של מחלקת המדינה האמריקנית ב-1955 להשתמש בכספים שארצות הברית צברה ממכירת ספרים בישראל להקמת 'קרן ספרים' בניהולו של ברנרד קאצן (Katzen), שתשקיע את הכסף במיזמי תרבות בישראל. הקרן צברה 7 מיליון ל"י (3.88 מיליון דולרים לפי שער של 1.8 ל"י לדולר). קאצן נשלח לשגרירות האמריקנית בתל אביב, וכאלף גופים בישראל פנו אליו בהצעות שהממשל האמריקני ישקיע את הכסף אצלם. ב-26 בפברואר 1956 דנה ממשלת ישראל בעניין והקימה ועדה בראשות שר החינוך והתרבות זלמן ארן, שתגבש הצעות לקרן זו. הוועדה הכינה לקרן הצעות בסך 6.2 מיליון ל"י, ואחד הסעיפים בהצעה היה להשקיע 1.5 מיליון ל"י בהקמת מוזיאון מרכזי בירושלים.

ביולי 1956 פרסמה מחלקת המדינה תכנית לשימוש בכספי קרן הספרים, בכללה הקצאה של 1.5 מיליון ל"י להקמת מוזיאון. כדי לקבל את הכסף היה על ישראל להקים גוף ציבורי שיטפל בהקמת המוזיאון. ב-1 במרס 1957 מינה השר ארן ועדה ל'הקמת מוזיאון לאומי (אמנות, עתיקות וכו') בירושלים'. בראש הוועדה עמד גרשון אגרון ראש עיריית ירושלים ולצדו ד"ר משה אבידור מנכ"ל משרד החינוך והתרבות, ד"ר ולטר איתן מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר יגאל ידין מהאוניברסיטה העברית וטדי קולק מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מי שהיה במשך הזמן לדמות הראשית בהקמת מוזיאון ישראל. ב-22 במרס קיימה 'הוועדה להקמת מוזיאון לאומי' ישיבה ראשונה (תעודה 2) ובה העלה קולק את קווי המתווה העיקריים להקמת המוזיאון: בנייתו על שטח של למעלה משמונים דונמים באזור שבין קריית הממשלה המתוכננת לאוניברסיטה העברית בגבעת רם וגיוס תרומות אמנות משמעותיות מיהודים בחו"ל. נרקיס לא הוזמן לכהן בוועדה, ככל הנראה בגלל מחלתו. הוא נפטר ימים ספורים לאחר הישיבה. ב-30 באפריל צורף לוועדה צבי לוריא, חבר הנהלת הסוכנות היהודית, כנציגו למעשה של 'בצלאל'.

קראו עוד »

מסמכים

סרטים

(Colours of Israel) מכיל קטע וידאו עבור משרד התיירות ובו קטע קריינות באנגלית אודות המוזיאון. תאריך:1965-1966.

כותרת: לכל מוזיאון בעולם מאפיינים ייחודיים משלו אך מוזיאון ישראל ייחודי בשלושה היבטים: שלל היצירות המוצגות בו המכילות את עבודתם של מפורסמי האמנים בעולם, גודלו העצום וצעירותו היחסית. מדובר במעין עיר קטנה בין הגבעות הסובבות המכילה מוצגים היסטוריים ומודרניים. זוהי הצצה נדירה לאלפי מוצגים תרבותיים ולהיכל הספר המכיל את המגילות הגנוזות שאותרו בסביבת ים המלח.

יומן כרמל. מכיל קטע וידאו בקריינות עברית אודות פתיחת אגף הנוער במוזיאון ישראל מדקה 7:27 עד דקה 8:48. תאריך: 1 ביוני 1966.

כותרת: נחנך אגף הנוער במוזיאון ובו תערוכות וסדנאות. תערוכת ציורי ילדים ותערוכת קרמיקה וחרס. הרעיון במסגרת פתיחת האגף אינו מתמקד רק בלמידה הנובעת ממראה עיניים אלא גם באמצעות הפעלת הילדים ליצירה באומנות. ילדים מגיעים מכל בתי הספר לעסוק בפעילות במוזיאון.

תמונות