לחצו על התמונות להגדלתן ולמידע נוסף

מוזיאון ישראל      על אודות התערוכה       english

<div style='direction:rtl'>
    <a href='http://www.youtube.com/watch?v=aTl0VheKaeE&list=UUJznoVZRhzZeE--BBGeTK3Q&index=2&feature=plcp' target='_blank'><img src='images/video.jpg' alt='לצפיה בהדרכה' width='100' height='20' border='0' 
            title='לצפיה בהדרכה'/></a><br />
<br />
    
          <strong>והרם אגסיאן, </strong>נולד בארמניה ב-1974<br />
      עיר רפאים, 2007-2005<br />
      3 הדפסות כסף מתוך סדרה של 10<br />
      רכישה בנדיבות קרן ברברה ויוג'ין שוורץ לרכישת אמנות עכשווית
<br />
<br />
האמן הארמני והרם אגסיאן רואה באדריכלות בבוּאה לתהליכי תרבות והיסטוריה המתרחשים במולדתו. תצלומיו הדיגיטליים בוחנים מבנים ואתרים שהוקמו בעידן הסובייטי ועתה הם עומדים שוממים, בנייתם לא הושלמה והם כנטע זר בהקשר הסוציו-פוליטי החדש שלהם.  
<br />
<br />

'עיר רפאים' מציגה את מצבו הקיים של מה שהיה פיתוח עירוני אוטופי – מיזם דיור שתכנן המשטר הסובייטי בעקבות רעידת אדמה קשה שפקדה את צפון ארמניה. שלוש שנים אחר-כך, כשברית-המועצות התפרקה, נפסקה בנייתו והבניינים הבנויים למחצה נותרו כעדות לחלום על עתיד זוהר. לפי האמן 'רוח הרפאים של המודרניזם נוכחת תמיד' במיזם האדריכלי הזה שנראה כאילו מי שיטפונות אפוקליפטיים מציפים אותו.
</p>


</div> <div style='direction:rtl'><p><strong>ז'וליאן אודבר,</strong> נולד בצרפת ב-1977<br />
      המחפשים, 2010-2009<br />
      הדפסת למדה על אלומיניום מתחת לדיאסק<br />
 
      רכישה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית של ידידי מוזיאון  ישראל בצרפת 
<br />
<br />

עבודתו של אודבר מורכבת מקטעים מתוך המערבון הקלסי האמריקני 'המחפשים' (במאי: ג'ון פורד, 1956) ומתוך הסרט התיעודי שנעשה עליו, ופורסת לעיני המתבונן נוף פנורמי. נוף זה לא רק מייצג את הפנטזיה ההוליבודית בדבר כיבוש המערב אלא מזכיר גם ציורים ומפות מאת אמני-מופת הולנדיים. אתרי הסרט השונים נדחסים לזירת התרחשות אופקית אחת - עמק מוניומנט שבמדינת יוטה, שתצורותיו הגאולוגיות היחידות במינן תורגמו בהוליבוד לאקרופוליס חדשה. 
<br />
<br />

בין שהיו שחקנים ובין שהיו חלק מן הצוות הקולנועי, בתוקף דמותם או משום שתבעו את מעמדם ככוכבים, גיבורי 'המחפשים' משתלבים בקומפוזיציה. מציאות ובדיון משמשים בערבוביה ומזכירים את תפקידו המרכזי של הקולנוע בבניית החלום האמריקני. בחירת האמן בשמו המקורי של הסרט (ולא בשמו הצרפתי 'אסירת המדבר') הופכת את הצופים בעבודה ל'מחפשים' בזכות עצמם – משתתפים במשחק-בתוך-משחק המתבוננים בשחקנים שהיו אף הם לצופים. באמצעות שחזור חזותי, העבודה מגלה את מה שצפון בתיאור סמלי זה של המיתוס של המערב והיא כאתר הפקה של פנטזיה קולקטיווית ושל אידאולוגיה מוסווית היטב.

</p>
</div> <div style='direction:rtl'><a href='http://www.youtube.com/watch?v=vdeYpjcaFx4&list=UUJznoVZRhzZeE--BBGeTK3Q&index=6&feature=plcp' target='_blank'><img src='images/video.jpg' alt='לצפיה בהדרכה' width='100' height='20' border='0' 
            title='לצפיה בהדרכה'/></a><br />
<br />
<strong>עילית אזולאי,</strong> ישראלית, נולדה ב-1972
<br />
Tree for Too one, The Keys, Window, 2010 
<br />
הדפסת צבע ושני עותקים לתצוגה
<br />
רכישה בנדיבות קבוצת 'כאן עכשיו' לרכישת אמנות ישראלית, ישראל
<br />
<br />

עבודתה של עילית אזולאי מורכבת מאלפי תצלומים והיא כעין פסיפס בדיוני ומציאותי כאחד.  תצלומי אבנים שנמצאו ברחוב, חומרי בנייה, חפצי מזכרת, ווקמן, מעיל ואף דמות אדם שצולמו מכמה זוויות וחוברו יחדיו - מהם מוגדלים, מהם מעוותים, מעובדים וקשים לזיהוי או מנוגדים לחוקי המציאות  - משולבים יחד בתוכנה לעיבוד תמונות ויוצרים דימוי אחד. שילובם זה בזה יוצר משחקי משקל, צבע וצורה ומעלה על הדעת סידור ארכיוני משולל היגיון נושאי או מתודי אך בעל קצב וזרימה משלו המאתגר את אינסטינקט המיון והסיווג שאנו כה מורגלים בו. נקודות המבט השונות המתכנסות יחד מעמידות סוג חדש של צילום, שונה מאוד מזה  החד-פעמי של 'הרגע הקריטי'; צילום המציע קריאה אחרת של המציאות כבנויה מחלקי מציאות רבים, דמיונות, זיכרונות ואסוציאציות המרכיבות שלם אחד.
</p>

</div>

והרם אגסיאן, נולד בארמניה ב-1974
עיר רפאים, 2007-2005
3 הדפסות כסף מתוך סדרה של 10
רכישה בנדיבות קרן ברברה ויוג'ין שוורץ לרכישת אמנות עכשווית

ז'וליאן אודבר, נולד בצרפת ב-1977
המחפשים, 2010-2009
הדפסת למדה על אלומיניום מתחת לדיאסק רכישה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית של ידידי מוזיאון ישראל בצרפת

עילית אזולאי, ישראלית, נולדה ב-1972 Tree for Too one, The Keys, Window, 2010
הדפסת צבע ושני עותקים לתצוגה
רכישה בנדיבות קבוצת "כאן עכשיו" לרכישת אמנות ישראלית, ישראל

<div style='direction:rtl'><strong>אולה פון ברנדנבורג</strong>, נולדה בגרמניה ב-1974, פועלת בפריז
<br />
חמישה מסכים מורמים, 2008
<br />
כותנה <br />

רכישה בנדיבות הוועדה האירופית לרכישת אמנות עכשווית  
<br />
<br />

פון ברנדנבורג מרבה לעסוק בתאטרון: בגבול שבין הקהל לשחקנים, בסובייקט ואובייקט, במציאות ובאשליה אך היא אינה מתמקדת במחזה או בעלילה הדרמטית אלא בוחרת רכיבים חזותיים – אביזרים, תלבושות ומחוות כוריאוגרפיות - ומשתמשת בהם כרמיזות דקות לנושא עבודתה. כל תנועה או פעולה ולו גם המזערית ביותר מקבלת משמעות. לעתים קרובות היא משתמשת במסך שהוא הסף המפריד בין חלל התאטרון לעולם האמתי. 
<br />
<br />

'חמישה מסכים מורמים' קיבל את השראתו מן המסכים האדומים הכבדים ששימשו בתאטראות ובבתי קולנוע. תלייתם יוצרת חלל אדריכלי, במה ריקה או תפאורה שהמבקרים המהלכים בתוכה חשים חוסר ביטחון באשר למעמדם: האם הם צופים? שחקנים? או צופים ושחקנים גם יחד? המיצב פועל כריק תאטרלי שמבקש להתמלא או כתפאורה לדרמה פנימית.  

</div> <div style='direction:rtl'><strong>לואיס קמניצר, </strong> נולד בגרמניה ב-1937, פועל בניו-יורק
<br />
נוף כגישה, 1979
<br />
הדפסת כסף
<br />
רכישה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית של ידידי מוזיאון ישראל בארה'ב, ניו-יורק
<br />
<br />

זה כמה עשורים שעשייתו של לואיס קמניצר – יוצר בעל השפעה, מבקר, סופר, תאורטיקן, מורה ואוצר – משקפת את האתגרים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והאמנותיים של זמננו. 
<br />
<br />

ב-1979 הוא צילם את פניו כנוף הררי אידאלי. הכנסייה הקטנה ניצבת על מצחו כמו על אחו דשן בהרי האלפים. עדר כבשים רועה בצל אשוח ואחת מהן מעזה ללחך את גשר אפו. ואולם המראה מתעתע: עין אחת פתוחה למחצה ומפקחת על הנעשה. בכל רגע עשוי קמניצר לשנות את הבעת פניו ולזרוע הרס בסצנה השלווה. 'נוף כגישה' הוא אשליה אופטית שבין דיוקן לציור נוף אך גם משל פוליטי. 


</div> <div style='direction:rtl'> <strong>טסיטה דין,</strong> נולדה  בארצות-הברית ב-1965, פועלת בברלין<br />

Palast (ארמון), 2004
<br />
סרט 16 מ'מ, סאונד אופטי, 10:30 דק'
<br />
רכישה בנדיבות קרן ברברה ויוג'ין שוורץ לרכישת אמנות עכשווית
<br />
<br />

מדברי האמנית: 'זה הבניין שלוכד את השמש ואוחז בה בלבה האפור של העיר: הזכוכית הכתומה-המשטרית והרפלקטיווית משקפת בשלמות את מהלך שקיעת השמש הנודדת ממשבצת זכוכית אחת לזו שאחריה ומושכת את תשומת-לבך בעודך מהלך בשדרות אונטר דן-לינדן לעבר אלכסנדרפלץ; הארמון [הנטוש] שהיה בעבר משכנה של ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית [=גרמניה המזרחית], מקום שנוי במחלוקת שפני השטח האטומים שלו הסוו את תולדותיו ועתה הוא מופשט מעיטוריו, מוזנח וממתין לגזר הדין שיכריע את עתידו.'
<br />
<br />

'[...] יש אחרים, כמוני, שנמשכים אל הארמון מטעמים אסתטיים: האסתטיקה הטוטליטרית. אנו, שאין לנו מושג מה היתה משמעות הבניין כשהיתה לו משמעות ושלא היתה לנו סיבה להסתכל עליו ולדעת איזו מפלצת הסתתרה בתוכו, כשזכוכית המראה שלו הצבועה בגון הנחושת לא נועדה ללכוד השתקפויות ולהסיט את השמש ממהלכה אלא להסתכל בכיוון אחד בלבד, לצפות בלי רשות'.


</div>

אולה פון ברנדנבורג, נולדה בגרמניה ב-1974, פועלת בפריז
חמישה מסכים מורמים, 2008
כותנה
רכישה בנדיבות הוועדה האירופית לרכישת אמנות עכשווית 

לואיס קמניצר, נולד בגרמניה ב-1937, פועל בניו-יורק
נוף כגישה, 1979
הדפסת כסף
רכישה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית של ידידי מוזיאון ישראל בארה"ב, ניו-יורק

טסיטה דין, נולדה בארצות-הברית
ב-1965, פועלת בברלין
Palast (ארמון), 2004
סרט 16 מ"מ, סאונד אופטי, 10:30 דק'
רכישה בנדיבות קרן ברברה ויוג'ין שוורץ לרכישת אמנות עכשווית

<div style='direction:rtl'><strong>טרין סונדרגרד וניקולאי הוואלט</strong>
סונדרגרד נולדה בדנמרק ב-1972, הוואלט נולד בדנמרק ב-1970
<br />
Kromanns Remise I, II, III - עמק קרומנס  I, II, III, 2005,
 מן הסדרה 'איך לצוד'<br />

טריפטיך; הדפסת צבע דיגיטלית
 <br />

רכישה בנדיבות קרן ברברה ויוג'ין שוורץ לרכישת אמנות עכשווית
<br />
<br />

סדרת העבודות 'איך לצוד' שיצרו סונדרגרד והוואלט ממזגת את המציאות הקשה של הציידים המודרנים עם מראות שמזכירים את הנופים הרומנטיים. תצלומיהם הגדולים צולמו באזור כפרי דני פורה בעונות השנה השונות, הורכבו מחשיפות רבות, עובדו דיגיטלית והם חלק מסדרה המתארת את מהלכו של מסע ציד שלם. מבעד לשכבות הדימוי נגלים יחסי הגומלין בין האנשים החמושים לבעלי-החיים החיים והמתים ולנוף הציורי. הדימויים הסופיים הם תצלומים מדיטטיוויים שעניינם הזמן החולף והקיום האנושי. 
<br />
<br />




</div> <div style='direction:rtl'>
  <a href='http://www.youtube.com/watch?v=Qnf5Kl36Nj8&list=UUJznoVZRhzZeE--BBGeTK3Q&index=5&feature=plcp' target='_blank'><img src='images/video.jpg' alt='לצפיה בהדרכה' width='100' height='20' border='0' 
            title='לצפיה בהדרכה'/></a><br />
<br />
  
    
    <strong>אייזק ג'וליאן,</strong> נולד בבריטניה ב-1960
<br />
איי יישאן, ערפל (מתוך: 'עשרת אלפים גלים'), 2010
<br />
תצלום על נייר אולטרה אנדורה
<br />
רכישה בנדיבות ועדת החוף המערבי לרכישת אמנות של ידידי מוזיאון ישראל בארה'ב



    <br />
<br />

    מיצבי הקולנוע הבלתי נשכחים של אייזק ג'וליאן כוללים בתוכם את אמנויות הריקוד, הצילום, המוזיקה, התאטרון, הציור והפיסול. 'איי יישאן, ערפל' הוא תצלום מתוך מיצב וידאו בן 9 ערוצים בשחור-לבן ושמו 'עשרת אלפים גלים'. עבודה אפית זו שצולמה בסין שוזרת בדרך פיוטית סיפורים הקושרים את עברה העתיק של סין עם ההווה שלה ואת המיתוס עם הנוף ומעוררת מחשבות על הגירה בעולם הגלובלי. 
<br />
<br />

האגדה של איי יישאן מספרת על דייגים נואשים שאבדו בסערה והצלתם בידי האֵלה מאזוּ. ג'וליאן קושר את סיפור האגדה עם אירוע שהתרחש ב-2004 שבו טבעו 23 שולי צדפות סינים במפרץ מורקם שבצפון אנגליה. עובדים זרים אלה הגיעו לאנגליה מחבל פוג'יאן, שהוא גם מקום מוצאה של האלה מאזוּ.      
</p>

</div> <div style='direction:rtl'>
 <a href='http://www.youtube.com/watch?v=9DsANinpQA0&list=UUJznoVZRhzZeE--BBGeTK3Q&index=2&feature=plcp' target='_blank'><img src='images/video.jpg' alt='לצפיה בהדרכה' width='100' height='20' border='0' 
            title='לצפיה בהדרכה'/></a><br />
<br />
   
    
    <strong>דנה לוי,</strong> ישראלית, נולדה ב-1973
<br />
דוממים בינינו, 2008
<br />
וידאו, 5 דק'
<br />
רכישה בנדיבות קבוצת 'כאן עכשיו' לרכישת אמנות ישראלית, ישראל
<br />
<br />

המרחב החברתי והפוליטי בישראל משמש בעבודות הצילום והווידאו של דנה לוי נקודת מוצא אל האוניוורסלי והפואטי. לוי מרבה להפנות את המבט אל הטבע ומביימת מפגשים דרמטיים בין החי והצומח לבין האדם הפולש אל תחומם ומבקש להשליט בו סדר: 'אני מעוניינת במתח האצור בין העולם המובנה של האדם לבין זה הפראי ובמאבק שביניהם'.   
<br />
<br />

עבודת הווידאו 'דוממים בינינו' עוקבת אחר להקה של יונים צחורות המתעופפות בין המוצגים במוזיאון הטבע על-שם חיים שטורמן שבקיבוץ עין חרוד. המפגש בין היונים החיות ובין בעלי-החיים המפוחלצים שבארונות הזכוכית מציע שדה מטפורי של ניגודים: מעוף וכליאה, חיים ומוות, טבע ותרבות. בעלי-החיים הדוממים במוזיאון הוותיק שבעמק יזרעאל ואופן תצוגתם מעידים על טבע הארץ הקדומה אך לא פחות מכך על טבע האנשים, מייסדי הקיבוץ והמוזיאון, ועל חזונם החלוצי. ואילו היונים המעופפות, כמו במיתוס החורבן והגאולה של תיבת נוח, מביאות עמן אות של שלום אל בני מינן המתים, ה'דוממים בינינו'.

</p>

</div>

טרין סונדרגרד וניקולאי הוואלט
סונדרגרד נולדה בדנמרק ב-1972, הוואלט נולד בדנמרק ב-1970
Kromanns Remise I, II, III
(עמק קרומנס I, II, III 2005) מן הסדרה "איך לצוד"
טריפטיך; הדפסת צבע דיגיטלית
רכישה בנדיבות קרן ברברה ויוג'ין שוורץ לרכישת אמנות עכשווית

אייזק ג'וליאן, נולד בבריטניה ב-1960
איי יישאן, ערפל (מתוך: 'עשרת אלפים גלים'), 2010
תצלום על נייר אולטרה אנדורה
רכישה בנדיבות ועדת החוף המערבי לרכישת אמנות של ידידי מוזיאון ישראל בארה"ב

דנה לוי, ישראלית, נולדה ב-1973
דוממים בינינו, 2008
וידאו, 5 דק'
רכישה בנדיבות קבוצת "כאן עכשיו" לרכישת אמנות ישראלית, ישראל

<div style='direction:rtl'><strong>טוני מאטלי,</strong> נולד בארצות-הברית ב-1971
<br />
נטישה (שני שן-הארי), 2008
<br />
ברונזה צבועה ביד
<br />
רכישה בנדיבות ועדת החוף המערבי לרכישת אמנות של ידידי מוזיאון ישראל בארה'ב
<br />
<br />

טוני מאטלי התפרסם בזכות פסליו ההיפר-ראליסטיים שהם משל על מלחמת הקיום ועל החולשה החברתית שלנו: על אנשים ודברים שמסתדרים בקושי, כמעט מתים, אבודים וחסרי תקווה או דחויים לגמרי. 
<br />
<br />

'נטישה (שני שן-הארי)' הוא חלק מפרויקט מתמשך בשם 'עשבים': העתקים מדויקים מברונזה של דברים אמתיים שהונחו כמו בגניבה באולם התצוגה. 'פולש' צמחי, עיקש ולא רצוי זה הוא בעיני מאטלי סמל למאבק והתמדה. הסדרה מהללת את המושפל ולועגת למטופח - דחף עמוק שהוא פוליטי ואישי גם יחד.  


</div> <div style='direction:rtl'><strong>ג'ונתן מונק,</strong> נולד בבריטניה ב-1969, פועל בברלין
<br />
סרט-נר, 2009
<br />
8 סרטי 16 מ'מ, כ-6:20 שעות בסך הכול, ייחודי<br />

רכישה באמצעות תרומת מריאנה סאקלר ודיוויד סאקלר, ניו-יורק,
לידידי מוזיאון ישראל בארה'ב
<br />
<br />

ג'ונתן מונק נשען על האמנות המושגית של שנות ה-60 וה-70 כדי לבחון את תהליך היצירה ואת היחס בין קיום וזהות לזמן או להיסטוריה. מעט מאוד מתרחש ב'סרט-נר'. כמו בעבודתו פורצת הדרך של אנדי וורהול 'אימפריה' (1964), מונק מצלם במשך יותר משש שעות את השתנותו האטית של חפץ קבוע. משום שהוא בחר לעשות זאת באמצעות סרט 16 מ'מ ומקרן סרטים, על טכנאי להחליף את הסלילים אחת לשעה בקירוב. 
<br />
<br />

מונק אומר: 'יצרתי הרבה סרטים קצרים וכמה קצרים ביותר וזה זמן מה שרציתי ליצור סרט ארוך [...] סרט שעוסק בזמן הקיום שלו עצמו  [...] במה שיכול היה לחיות ולמות בתוך תהליך העשייה, במה שמשתנה אך נשאר אותו דבר, בדבר טבעי שאינו מעובד על ידי הטבע. הנר נראה לי האמצעי המושלם להבעת הרעיון הזה. הוא מאיר כשאין אור, אפשר לשלוט בו, הוא מספיק לזמן שהוא מספיק, ואז הוא מת, והחושך יורד'.     
</p>
<p dir='ltr'><a href='http://www.youtube.com/watch?v=aWvikGovP3A&list=UUJznoVZRhzZeE--BBGeTK3Q&index=4&feature=plcp' target='_blank'><img src='images/video.jpg' alt='לצפיה בהדרכה' width='100' height='20' border='0' 
            title='לצפיה בהדרכה'/></a></p>
</div> <div style='direction:rtl'>
  <a href='http://www.youtube.com/watch?v=oyKQXQtLe94&list=UUJznoVZRhzZeE--BBGeTK3Q&index=10&feature=plcp' target='_blank'><img src='images/video.jpg' alt='לצפיה בהדרכה' width='100' height='20' border='0' 
            title='לצפיה בהדרכה'/></a><br />
<br />
  
    
    <strong>אדריאן פאצ'י,</strong> נולד באלבניה ב-1969, פועל במילנו<br />

 (באמצעות מראה), 2006 per speculum<br />

סרט 35 מ'מ, 8 דק'
<br />
רכישה באמצעות תרומת שון ופיטר לייבוביץ, ניו-יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה'ב
<br />
<br />

עבודותיו המוקדמות של פאצ'י הן אוטוביוגרפיות, עוסקות בארץ מולדתו אלבניה וספוגות בחוויות אישיות של עקירה וגלות. 'באמצעות מראה' לעומתן פונה לכיוון חדש; העבודה צולמה בנוף כפרי שליו בדרום אנגליה. בתחילת הסרט המצלמה מתמקדת בקבוצת ילדים. עד מהרה מתברר שלמעשה אנו מביטים בבבואתם המשתקפת במראה ענקית שהוצבה בתוך הנוף. ואולם, משחק התמונה-בתוך-תמונה נקטע כאשר אחד הילדים מרים כף-קלע, קולע אבן ומנפץ את המראה ואת הדימוי המשתקף בה. בתמונה הבאה  הילדים נראים כשהם יושבים פזורים על ענפי שקמה ענקית ושברי המראה בידיהם, כמו גחליליות בליל קיץ. 
<br />
<br />

שם הסרט שאוב מן הפסוק 'מבעד הזכוכית האפלה' שבאיגרת פאולוס אל הקורינתיים בברית החדשה, והוא מרמז שההסתכלות על העולם דרך מראה או דרך יצירת אמנות אינה ערובה לראייתו השלמה וכי הבנה מלאה של העולם היא בגדר בלתי מושג. 
</p>

</div>

טוני מאטלי, נולד בארצות-הברית ב-1971
נטישה (שני שן-הארי), 2008
ברונזה צבועה ביד
רכישה בנדיבות ועדת החוף המערבי לרכישת אמנות של ידידי מוזיאון ישראל בארה"ב

ג'ונתן מונק, נולד בבריטניה ב-1969, פועל בברלין
סרט-נר, 2009
8 סרטי 16 מ"מ, כ-6:20 שעות בסך הכול
ייחודי
רכישה באמצעות תרומת מריאנה סאקלר ודיוויד סאקלר, ניו-יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב

אדריאן פאצ'י, נולד באלבניה ב- פועל במילנו
per speculum (באמצעות מראה), 2006
סרט 35 מ"מ, 8 דק'
רכישה באמצעות תרומת שון ופיטר לייבוביץ', ניו-יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב

<div style='direction:rtl'>
    <a href='http://www.youtube.com/watch?v=zPOKxZ3NwnM&list=UUJznoVZRhzZeE--BBGeTK3Q&index=9&feature=plcp' target='_blank'><img src='images/video.jpg' alt='לצפיה בהדרכה' width='100' height='20' border='0' 
            title='לצפיה בהדרכה'/></a><br />
<br />
<strong>אנילה רוביקו,</strong> נולדה באלבניה ב-1970, פועלת במילנו
<br />

Casa all'italiana – Superleggera  (בית בסגנון איטלקי – קל מאוד), 2008
<br />

נייר מחורר ותפור
<br />

רכישה בנדיבות קרן ברברה ויוג'ין שוורץ לרכישת אמנות עכשווית
ותורם עלום-שם באמצעות גלריה ברוורמן, תל-אביב
<br />
<br />

הבית הקטן שיצרה אנילה רוביקו מזכיר סיפורים לפני השינה וציורי ילדים תמימים. האור הבוקע מבעד לקירות הנייר המחוררים הופך אותו למעין פנס קסם המטיל דימויים על קירות החלל שסביבו. הרקמה החיצונית יוצרת את הרושם של פְּנים המוקרן החוצה וחושף את מה שבדרך כלל הוא סמוי. האמנית רקמה את הדימויים הביתיים הללו בעזרת אמהּ ועבודתן המשותפת מרמזת על מלאכות הנשים המסורתיות. בחמימות, בפשטות ובאופן נוגע ללב הן מדברות על נוסטלגיה ועל ערגה אל העבר.
<br />
<br />

ואולם, הבית הזה מעולם לא עמד ומציאות העבר לא היתה ורודה. רוביקו אומרת שהעבודה ינקה את השראתה מזיכרונות ילדותה באלבניה, כשהפסקות חשמל ארוכות הותירו שכונות שלמות באפלה ואת תושביהן כשהם חסרי אונים. בית הנייר השברירי והנייד, הספוג אנרגיה של יצירה משותפת של הבת והאם אשר עשתה אותו למקום של אור, הוא אפוא הניגוד המוחלט למציאות החשוכה.      
</p>



</div> <div style='direction:rtl'>
<a href='http://www.youtube.com/watch?v=bmlOmcFBqR4&list=UUJznoVZRhzZeE--BBGeTK3Q&index=1&feature=plcp' target='_blank'><img src='images/video.jpg' alt='לצפיה בהדרכה' width='100' height='20' border='0' 
            title='לצפיה בהדרכה'/></a><br />
<br />


<strong>יהודית סספורטס, </strong> ישראלית, נולדה ב- 1969<br />
GHARDY, קולות מקומיים, 2009
<br />
הקרנת די וי די שש-ערוצית, 5 דק'<br />
 
רכישה בנדיבות קבוצת 'כאן עכשיו' לרכישת אמנות ישראלית, ישראל
<br />
<br />


'GHARDY, קולות מקומיים' הוא חלל אפל ובו שש הקרנות די וי די של נופי ביצה ויערות בצפון גרמניה שנעשו בטכניקה משולבת: צילום, רישום והנפשה. נקודת אור לבנה, שנעה על פני הדימויים המוקרנים, תרה בלי לאות אחר משהו או מישהו בנוף הסבוך. תנועתם האטית של הדימויים והמוזיקה הדרמטית המלווה אותם אך מעצימות את תחושת המסתורין.
<br />
<br />

כמו בעבודותיה הקודמות גם ביצירה זאת  יהודית סספורטס מפגישה את עולמה האישי והאוטוביוגרפי עם עולמות פורמליסטיים ואסתטיים. שם העבודה הוא ראשי-התיבות של שמה ושמות חמשת אחיה ואחיותיה. נראה אפוא כי כל אחת משש ההקרנות משרטטת נוף אישי או מפה מנטלית של אחד מבני המשפחה, וכולן יחד יוצרות מרקם משפחתי שלם. היות שנוף ביצות ויערות נקשר באמנות ובספרות לתת-מודע ולמסתורי, אפשר לראות בעבודה משל לזיכרונות פרטיים ומשפחתיים שצפים ועולים כמו מי הביצה או כמו ענפי העצים הנופלים לאטם. מראות אלה יחד עם המוזיקה שחיבר אחי האמנית, גמליאל סספורטס, סוחפים את המתבונן לתוך עולם שעוטף אותו בחוויה כוללת וחד-פעמית.

</p>

</div> <div style='direction:rtl'>

<a href='http://www.youtube.com/watch?v=YrFssH2taqo&list=UUJznoVZRhzZeE--BBGeTK3Q&index=7&feature=plcp' target='_blank'><img src='images/video.jpg' alt='לצפיה בהדרכה' width='100' height='20' border='0' 
            title='לצפיה בהדרכה'/></a><br />
<br />

<strong>היראקי סאווה,</strong> נולד ביפן ב-1977, פועל בלונדון
<br />
ללכת למקומות, להתיישב, 2004
<br />
הקרנת וידיאו תלת-ערוצית, 8:30 דק'
<br />
רכישה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית של ידידי מוזיאון ישראל בארה'ב, ניו-יורק
<br />
<br />

בסרטי ההנפשה שלו יוצר היראקי סאווה נופי חלום פיוטיים – הרהורים על זמן ועל תנועה, על תמימות וזרות, על עקירה ועל העברה.
<br />
<br />

בעבודה 'מגורים' משנת 2003 שימשה דירת המגורים של האמן בית ושדה תעופה גם יחד, שמטוסי סילון זעירים חצו אותו וטסו בין חפציו. ב'ללכת למקומות, להתיישב' משמש בית כפר אנגלי במה לסוסי נדנדה חינניים. סוסים אלה, שחקני ההצגה הראשיים, הם האמצעי המושלם לביטוי רעיונותיו של סאווה שכן הם 'דוהרים' תמיד אך אינם מגיעים לשום מקום. בעבודה זאת הם נעים בגמישות במסע קסום בתוך נוף ביתי ומנווטים את דרכם בתוך מה שנעשה לנוף רחב ופלאי. האמן הופך את מחוז הדמיון לנראה, מאפשר לנו לטייל בעולם מבלי לזוז ממקומנו ומזכיר לנו שהמוח האנושי הוא חסר גבולות.    
</p>


</div>

אנילה רוביקו, נולדה באלבניה ב-1970, פועלת במילנו
Casa all'italiana – Superleggera (בית בסגנון איטלקי – קל מאוד), 2008
נייר מחורר ותפור
רכישה בנדיבות קרן ברברה ויוג'ין שוורץ לרכישת אמנות עכשווית ותורם עלום-שם באמצעות גלריה ברוורמן, תל-אביב

יהודית סספורטס, ישראלית, נולדה ב- 1969
GHARDY, קולות מקומיים, 2009
הקרנת די וי די שש-ערוצית, 5 דק'
רכישה בנדיבות קבוצת "כאן עכשיו" לרכישת אמנות ישראלית, ישראל

היראקי סאווה, נולד ביפן ב-1977, פועל בלונדון
ללכת למקומות, להתיישב, 2004
הקרנת וידאו תלת-ערוצית, 8:30 דק'
רכישה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית של ידידי מוזיאון ישראל בארה"ב, ניו-יורק

<div style='direction:rtl'><strong>נדקו סולקוב,</strong> נולד בבולגריה ב- 1957
<br />

חדשות טובות, חדשות רעות, 2010
<br />

צעצועי ילדים, זכוכית, פרח מלאכותי ועירוב טכניקות, טקסט כתוב ביד, 12 גופי תאורה ספוטלייט
<br />

רכישה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית של ידידי מוזיאון ישראל בארה'ב, ניו-יורק
<br />
<br />

כתמי אור עגולים על רצפה מוארת במעומעם הופכים דוממים קטנים לנראים. המיצב המכונה 'חדשות טובות, חדשות רעות' נראה מסתורי במבט ראשון אבל אט-אט מתברר כחוות-דעת מתוחכמת על הקיום האנושי. כשמסתכלים על הצורות הרבות שהעבודה לובשת, אפשר לומר שסולקוב מבקש ליצור אנציקלופדיה של האבסורד, של התלוש: היסטוריה של הסטיות, של המבוכות ושל האוטופיות שגוועו. ציוריו, הטקסטים שלו, עבודות הווידאו, התצלומים, המיצגים, המיצבים, הפסלים וציורי-הקיר מערערים על מה שנחשב אמיתות כלליות ועל שוק האמנות; הם משתמשים בפחדיו החשופים כדי להרהר על הכישלון כמשל לקיום האנושי וכדי להציג את הפרדוקס כדגם השולט במהלכיו הפוליטיים של העולם. סולקוב ניחן ביכולת לקחת את כל הנושאים הללו ולצרפם יחד לסיפורים מאוזנים שהקו העלילתי שלהם מצטיין בשמחה פיוטית ולירית ונחצה בהתמדה על ידי אירוניה. יכולת זאת היא שמונעת כל אפשרות לחקות את עבודתו אך בעיקר עושה אותה למהנה והומוריסטית מאוד', דברי סטפן ברג, מנהל המוזיאון לאמנות של בון.  


</div> <div style='direction:rtl'>
<strong>יאן טיכי,</strong> נולד בצ'כוסלובקיה ב- 1974, פועל בתל-אביב ובשיקגו
<br />

מיצב מס' 6 tubes, 2009
<br />

מיצב וידאו, 10 דק'; טלוויזיה, נייר, דבק ושקי חול
<br />

מתנת קרן פיליפ ומיוריאל ברמן, אלנטאון, פנסילווניה, לידידי מוזיאון ישראל בארה'ב
<br />
<br />
<br />

אי נחת ומיסתורין אופפים נוף לילי זה שיצר יאן טיכי. גלילי הנייר נראים כגורדי שחקים ומעוררים תחושת איום ורגשות בדידות עירונית לצד עוצמה טכנולוגית עלומה ועתידנית. בעבודה זו ממשיך טיכי לעסוק בעירוניות, באדריכלות ובמתח שבין כוח לעדינות. כמו דגמי הנייר של אתרי הכוח הצבאיים – הכור בדימונה ובית-הכלא הסודי – שהתקין בעבר, גם כאן הוא יוצר מתח בין עדינותו של הנייר לצורתו המגולגלת המזכירה בוכנות של מכונה. מצב ה'אין קליטה' במכשיר הטלוויזיה מוסיף לעבודה ממד נוסטלגי של חזרה לטכנולוגיה ישנה אשר יצאה מכלל שימוש.   


</div> <div style='direction:rtl'>
    
  <a href='http://www.youtube.com/watch?v=fVvZ7nGKVgs&list=UUJznoVZRhzZeE--BBGeTK3Q&index=1&feature=plcp'_blank'><img src='images/video.jpg' alt='לצפיה בהדרכה' width='100' height='20' border='0' 
            title='לצפיה בהדרכה'/></a><br />
<br />
  
    <strong>מאיה ז'ק, </strong>ישראלית, נולדה ב-1976
<br />

חדר מגורים, 2009
<br />

4 הדפסות למדה דיגיטליות 
<br />

רכישה בנדיבות קבוצת 'כאן עכשיו' לרכישת אמנות ישראלית, ישראל

<br />
<br />

עבודה זו ממחישה באמצעות דימויים מעובדים פנים בית בברלין, עולם תרבותי שלם, רגע לפני שנעזב על ידי תושביו. ההמחשה נעשתה בעקבות ריאיון עם יאיר נועם (מנפרד נומבורג), שגדל בברלין ונמלט ממנה לארץ בהיותו נער, בשנת 1938. תרגום זיכרונותיו מן הממד המילולי לממד החזותי אינו מובן מאליו: העבודה אינה מתיימרת לשחזר בדיוק את הבית אלא מבקשת דווקא לעסוק בתעתועי הזיכרון, בניסיון הכמעט בלתי אפשרי ללכוד את הזמן שאבד וגם בחֵרוּת האמן. הצבע הלבן האופף אותה קשור לטוהר אך גם למוות ומזכיר לנו שהיצירה אינה מחזירה את החיים שאבדו אלא מקפיאה אותם ברגע אחד של חסד טרם חורבנם.
</p>


</div>

נדקו סולקוב, נולד בבולגריה ב- 1957
חדשות טובות, חדשות רעות, 2010
צעצועי ילדים, זכוכית, פרח מלאכותי ועירוב טכניקות, טקסט כתוב ביד, 12 גופי תאורה ספוטלייט
רכישה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית של ידידי מוזיאון ישראל בארה"ב, ניו-יורק

יאן טיכי, נולד בצ'כוסלובקיה ב- 1974, פועל בתל-אביב ובשיקגו
מיצב מס' 6 tubes, 2009
מיצב וידאו, 10 דק'; טלוויזיה, נייר, דבק ושקי חול
מתנת קרן פיליפ ומיוריאל ברמן, אלנטאון, פנסילווניה, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב

מאיה ז"ק, ישראלית, נולדה ב-1976
חדר מגורים, 2009
4 הדפסות למדה דיגיטליות
רכישה בנדיבות קבוצת "כאן עכשיו" לרכישת אמנות ישראלית, ישראל

למאגר התערוכות , מוזיאון ישראל | מוזיאון ישראל, ירושלים | כל הזכויות שמורות © מוזיאון ישראל, ירושלים 1995-
To The Israel Museum Exhibitions Online | The Israel Museum, Jerusalem
Copyright © The Israel Museum, Jerusalem 1995-
עיצוב: חיה שפר