Guy Ben-Ner

In his film, I'd give it to you but I borrowed it, Guy Ben-Ner and his two children break into an imaginary museum to steal artworks constructed out of bicycle parts. They take apart Duchamp's Bicycle Wheel, the seat and handlebars of Picasso's Bull's Head, a drive mechanism from a Tinguely sculpture, and a bicycle pump from a Joseph Beuys work. They reassemble these parts into a functional bicycle - "turning back the wheel" - and ride off. The famous artworks that Ben-Ner appropriates for his film breached artistic boundaries in their day, shattering conventions by erasing the distinction between utilitarian objects and art. They subsequently became the cornerstones of the modern artistic canon. In order to smuggle these objects back across the border to their workaday domain, the artist and his children had to commit an offense even graver than the violation of the most basic museum injunction of all: "Do not touch!"

גיא בן-נר

בסרטו של גיא בן-נר האמן ושני ילדיו חודרים אל מוזיאון מדומה כדי לקחת יצירות אמנות המורכבות מחלקי אופניים. הם מפרקים את "גלגל אופניים" מאת דושאן; "ראש שור" מאת פיקאסו - העשוי כידון ומושב של אופניים; מנגנון תנועה מפסל מעשה ידי טינגלי; ומשאבה מיצירתו של בויס. מחלקי היצירות הם בונים זוג אופניים ויוצאים לרכיבה, ש"מחזירה את הגלגל לאחור". העבודות שבן-נר מאמץ בסרטו חצו בשעתן את הגבול שהפריד בין חפצים שימושיים ליצירות אמנות ובכך שברו מוסכמות בעולם האמנות. מאז הן היו לנדבך מרכזי בקאנון האמנות המודרנית. כדי להגניב אותן שוב מעבר לגבול הזה, חזרה אל תחום השימושיות, חייבים היו האמן וילדיו לבצע עבירה חמורה עוד יותר מהפרה של ההוראה הבסיסית המזוהה עם כל מוזיאון - "נא לא לגעת!".