Paul Jackson

In television cooking or crafts programs, preparation time is shortened either by eliminating waiting time or by skipping steps. The legendary Batya Uziel, of Israel Television's old arts-and-crafts shows, distilled the principle into one memorable phrase: "As it happens, I prepared it ahead of time." As a result, the task seemed less complex, giving the audience the impression that it's easy to carry out and not very timeconsuming.
Paul Jackson exhibits a paper work that assigns as much importance to its several stages of creation as to the finished product. There are unseen intermediate stages; but what is discernible allows us to imagine hands busily at work, folding the paper, one step after the other. Every sheet manifests the possibilities inherent in the one that precedes it. The first, flat sheet lies on the table as if waiting to be resuscitated, or for a breath of wind or some act that will imbue it with depth and activate it. Thereafter, it changes, evolves and retreats, its beauty redefined with each successive stage.

פול ג'קסון

משך ההכנה בתכניות המדגימות בישול או יצירה מקוצר הן בזכות דילוג על זמן המתנה הן בזכות דילוג על שלבים, עיקרון המתומצת במשפטה האלמותי של בתיה עוזיאל, כוהנת מלאכת-היד מהטלוויזיה: "במקרה הכינותי מראש". כך מתעמעמת מורכבות העשייה והצופים מובלים לחוש שהמשימה קלה לביצוע ואינה אורכת זמן רב. פול ג'קסון מציג עבודת נייר המעניקה אותה דרגת חשיבות לתוצאה ולשלבים הרבים שהובילו אליה. על אף השלבים החסרים נחשפות פעולות הקיפול אחת לאחת ומאפשרות לדמיין את הידיים המקפלות. כל אחד מהניירות מכיל את האפשרויות הגלומות בזה שבא אחריו. הנייר הראשון, הדו-ממדי, שוכב על שולחן כמו מחכה להחייאה, לרוח או לפעולה שתפיח בו את ממד העומק ותניע אותו במרחב, ואז הוא משתנה, מתפתח ונסוג, ויופיו מוגדר בכל פעם באור חדש.