הרישום, כלי ביטוי מיידי וראשוני הנובע ישירות ממחשבת האמן ומשקף את פעולת ידו, הוא מדיום אינטימי, שהקו הוא מסממניו העיקריים אך גם מחיקתו והחלל שסביבו. מאות שנים ראו ברישום אמצעי מסורתי, מסייע ואפילו משני לציור ולפיסול. הווידאו לעומתו הוא כלי חדש יחסית והמשך של הצילום והדימוי הנע – הקולנוע. שלא כמו הרישום הוא נעדר חומריות ומרקם, אפשר לשכפלו ולשעתק אותו והוא מכוון לצפייה של רבים. החיבור בין שני אמצעי ביטוי מנוגדים אלה עומד בלב התערוכה, מאתגר את כוחו של הרישום להמשיך ולשמר את מאפייניו הייחודיים, מעניק לו תכונות חדשות של זמן ותנועה ומותח את גבולותיו, ונותן לווידאו ערך מוסף של מגע יד האמן.

העבודות מציגות כמה חיבורים אפשריים בין רישום לווידאו: תיעוד בווידאו של פעולת הרישום, סרטי הנפשה שנעשו ברישום, הקרנת וידאו על רישום ורישום דיגיטלי. מוטיבים אחדים כגון מחיקה וכנגדה רישום בשכבות, שימוש בווידאו כמקור אור וכאמצעי הנפשה, שימוש בתוכנת מחשב ככלי לרישום ונוכחות של יד האמן בחלק מן הפריים, חוזרים ומופיעים בעבודות. רובן קוראות להתבוננות עמוקה בתהליך הרישום ולחשיפתו באמצעות הווידאו והן עדות לעקבות שמותיר האמן. רישומיה של אנה טיכו התלויים ברחבי הבית הם כמו עוגן של הרישום המסורתי המציע דו-שיח מעניין אתן.