ב– 1972 נתן מונסיניור היינריך זולבאך מהארכיבישופות של מגדבורג למוזיאון הלאומי של ברלין מכלול של 28 ציורים ורישומים מן המאה ה– 19 ומראשית המאה ה– 20 , ובו יצירות מאת דלקרואה, קורו, מילה, מאנה, מונה, רנואר וסרה. היצירות נמסרו לקראת סוף המלחמה לידי חייל של הוורמאכט על–ידי קצין גרמני שהוצב בפריז, כדי שיעבירן לגרמניה. הקצין היה אמור לקחתן בחזרה לאחר המלחמה, אבל הוא מעולם לא הגיע. החייל שנותר עם התמונות החליט למוסרן לאיש דת, תחת מעטה הסודיות של וידוי, וזה האחרון — אותו היינריך זולבאך — פעל כדי להשיבן לבעליהן האמיתיים. כך הגיעו התמונות למוזיאון של ברלין.


החזרת היצירות לצרפת התרחשה בעקבות איחוד גרמניה, אחרי 1989 . במסגרת החקירות, שנערכו בשטחה של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית לשעבר, נפתחו מחדש תיקי גזל יצירות האמנות שביצעו הגרמנים במלחמה, ובמרס 1992 נערך המפגש הראשון של קבוצת עבודה משותפת צרפתית–גרמנית שהוקמה לצורך זה. לרגל האירוע, העניק קנצלר גרמניה לנשיא צרפת, במחווה סמלית, את אחד מציורי המכלול, "שלג בשעת שקיעה" מאת קלוד מונה, המוצג כאן.

בסוף 1994 הוצגו כל 28 היצירות במוזיאון האוֹרסֶה בפריז. 7 מהן (מאת קורו, קרוס, הרפיניי ואחת מאת גוגן) הוחזרו בעקבות מחקר לשתי משפחות. 21 הנותרות רשומות עדיין במלאי של .MNR