Information Center for Israeli Art English

אליהו גת (גולקוביץ), ישראלי, יליד האימפריה הרוסית, 1987-1919.

אליהו גת נולד למשפחה מסורתית בעיירה דוקשיץ שבפלך מינסק ברוסיה הלבנה. בשנת 1926 היגרה המשפחה לפולין והתיישבה בעיירה ווילייקא שבפלך ווילנה. בנעוריו למד גת בגימנסיה ממשלתית והיה חבר בתנועת הנוער הציוני הכללי.

בשנת 1937 עלה לארץ ישראל והחל ללמוד אדריכלות בטכניון שבחיפה. בין השנים 1942-1939 התגורר בקיבוצים ניר חיים ומעוז חיים. בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי ושירת בארץ ישראל ובצפון אפריקה. באותה תקופה למד אמנות במכון אבני ובאקדמיה לאמנות בקהיר. לאחר שיחרורו נרשם ללימודי ציור ב"סטודיה" של יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי בתל אביב. בשנת 1952 נסע ללימודים בפריז, צרפת.

בשנות החמישים של המאה ה-20 נמנה גת על מייסדי "קבוצת העשרה", שביקשה לעסוק במקומיות הישראלית, בסגנון ריאליסטי, על רקע ההפשטה והשאיפה לאוניברסליזם של קבוצת "אופקים חדשים". באותה עת התגורר ביפו העתיקה. בשנת 1964 הקים את המכון לאמנות פלסטית בבת-ים. בשנת 1973 הקים גת, ביחד עם הציירת רחל שביט, בת זוגו, את קבוצת "אקלים", שביקשה להדגיש את ערכי הטבע והחברה הישראליים על רקע מלחמת יום כיפור והאמנות האוונגרדית הישראלית של אותה עת. בין השנים 1981-1980 שימש גת כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בתל אביב-יפו. בשנת 1984 חלה גת ומיעט לצייר עד מותו.

בציוריו המוקדמים הדגיש גת אלמנטים חברתיים ופוליטיים. בשנות השישים של המאה ה-20 עבר יצירתו של גת להפשטה ולהבלטה של עניינו בצבע ובאופן הנחת המכחול. יצירתו המאוחרת, החל מסוף שנות השישים, פיגורטיבית בעיקרה. הוא הרבה בציורי נוף ותיאורי עירום נשי.

לימודים

1939-1937 אדריכלות, הטכניון, חיפה
1945 ציור, מכון אבני, תל אביב
1946 האקדמיה לאמנות של קהיר, מצרים
1948-1946 "הסטודיה", תל אביב
1952 ביה"ס לאמנויות יפות, "אקול דה-בוזאר", פריז, צרפת
1953-54 המדרשה למורים לציור, רמת השרון.

הוראה

1978-1964 מנהל ומורה לציור, המכון לאמנות פלסטית, בת-ים
מ-1965 המדרשה למורים לציור, תל אביב-יפו ורמת השרון
1971 בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
1979 בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים

פרסים

1949 פרס ע'ש שישה בני אמנים שנפלו במלחמת השחרור
1959 פרס ההיסתדרות לאמנות
1972 פרס למורים לאמנות, משרד החינוך והתרבות
1978 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו, 1936 היא השנה הראשונה בה הוענק הפרס. רק אמנים שחברים היו באגודה היו זכאים לקבלו. מטרת הפרס הייתה קרן לרכישת יצירות לאוסף האמנות הישראלית של מוזיאון תל אביב.