Information Center for Israeli Art English

משה גרשוני

קלסר האמן כולל:
867 מאמרים פיזיים
764 צילומי יצירות
143 הזמנות לתערוכות

משה גרשוּני, ישראלי, נולד ב-1936.

משה גרשוני נולד ב-11 בספטמבר, 1936, בתל אביב. בעבודותיו, בעיקר בציוריו משנות ה-80, ביטא עמדה שונה מן המקובל בעיקר בהקשר ליחס למקורות יהודיים, להומו ארוטיות ולזיכרון השואה. על יצירתו הוכרז כזוכה בפרס ישראל לציור לשנת 2003, אולם לבסוף נשללה ממנו קבלת הפרס בשל סירובו להשתתף בטקס וללחוץ את ידו של רוה"מ דאז אריאל שרון.

במהלך שנות ה-1970 יצר גרשוני שורה של פסלים, מיצגים ופעולות אמנותיות, שהושפעו מן האמנות המנימליסטית והמושגית שרווחה בארה"ב ובאירופה בשנים אלו. עבודת שונות נגעו בהקשרים פוליטיים ועסקו בהקשרים גופניים מובהקים.

בשנות השמונים שינה גרשוני את סגנון עבודתו והחל ליצור בעיקר במדיום הציור. ציוריו מאותה עת מציגים שילוב בין טקסטים מן המקורות היהודיים, התייחסויות אל זיכרון השואה, בהקשרים ציוניים (בעיקר צבאיים) לצד ביטויים אישיים והומו-ארוטיים. מבחינה צורנית התבטא שילוב זה בשימוש אקספרסיבי בצבע, בשרבוט, בנזילות צבע ובמריחת צבע באצבעות ובציטוט פסוקי שירה ותפילה.

בין עבודותיו הידועות מאותה עת סדרת הציורים "חי רקפות" (1984), סדרת ההדפסים "קדיש" (1984) וסדרת הציורים "במראה ובחידות" (1986).

במהלך שנות התשעים החלו להופיע ביצירותיו דימויים הקשורים לאיקונוגרפיה של מוות כגון זרי אבל וכן דימויים של עיניים. עבודותיו המאוחרות כוללות ציור אקספרסיבי מופשט העושה שימוש בשכבות צבע עבות, המנסות, כדברי גרשוני, להוות "מסך שקוף של צללים שבאים מהמקום השחור".

לימודים

1960-1964 מכון אבני, תל אביב

הוראה

1972-1977 האקדמיה לאמנות ''בצלאל'', ירושלים;
1978 מדרשה למורים לאמנות, רמת השרון

פרסים

1969 פרס איקה בראון, מוזיאון ישראל, ירושלים
1982 פרס סנדברג לאמן ישראלי, מוזיאון ישראל, ירושלים
1988 פרס האמן הצעיר, משרד החינוך והתרבות
1989 פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל-אביב
1995 פרס זוסמן לאמנים העוסקים בנושא השואה, יד ושם, ירושלים
1995 פרס קרן אווה ומנדל פונדיק לאמנות ישראלית,, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל-אביב
2000 פרס קרן התרבות אמריקה-ישראל ע"ש ג'ורג' וג'נט ג'פן על הצטיינות באמנות הפלסטית
2006 יקיר בצלאל, בצלאל האקדמיה לאומנות ועיצוב, ישראל
2013 דוקטורט לשם כבוד, האוניברסיטה העברית, ירושלים