Information Center for Israeli Art English

יאיר גרבוז

Isart: The Israeli Artists Golden Year Book, Tel Aviv: Stier Publications, 1977

יאיר גרבוז, ישראלי, נולד ב-1945.

יאיר גרבוז נולד בתל אביב-יפו בשנת 1945 וגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים. בילדותו למד ציור בבית הספר היסודי אצל אברהם נתון. בשנות השישים, לאחר שרותו הצבאי, החל ללמוד ציור במכון אבני ובמקביל גם באופן פרטי אצל רפי לביא.

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 היה היה גרבוז פעיל במסגרת פעילות קבוצת "עשר+". במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 היה מזוהה עם סגנון "דלות החומר". בין השנים 1986-1974 יצר וידאו ארט בטכניקה של סרטי סופר-8 מ"מ, שנשאו אופי קולאזי'. לצד סרטים אלו כתב כמה טקסטים בעלי אופי דומה. היה חלק מצוות הכותבים של המדור "דבר אחר" (2004-1983), הנחה את תוכנית הסטירה "אין עם מי לדבר" (1993) בערוץ השני ושימש כפובליציסט בתוכנית הטלוויזיה "תיק תקשורת".

יצירותיו המוקדמות של גרבוז, ממחצית שנות ה-60 של המאה ה-20 עשו שימוש בעירוב טכניקות כגון קולאז' תצלומי, שרבוטים. נושאי העבודות כללו דמויות אקספרסביות, עירום גרוטסקי ועוד. בעבודות שיצר, ממחצית שנות ה-70 ועד מחצית שנות ה-80 של המאה ה-20, כגון המיצב וסדרת העבודות "אם לא ענק, אז לפחות בגנו" (1979), עשה גרבוז שימוש אירוני בדמויות מן התעמולה הציונית הממסדית ובטקסטים השתולים כחלק מן הקומפוזיציה של היצירה. לאחר תקופה זו שב לטכניקה של ציור מסורתי יותר, העושה שימוש בקומפוזיציות קולאז'יות ובדימויים מתולדות האמנות הישראלית.

בין יצירותיו הידועות המיצב "אם לא ענק - אז לפחות בגנו" (1979), סדרות הציורים "סגרו את המתנסים ויצאו לעשות מלחמה" ו-"אמנות ישראלית איחוד / אמנות ישראלית מאוחד". בין ספרי הפרוזה שכתב "בדרך לקולנוע" (1981), "תמיד פולני" (1989), "רוב הסיכויים שתעבור כאן רכבת" (2000) ועוד.

לימודים

ציור, בית צבי, רמת גן (אצל רינה בלחוטובסקי)
ציור, מועצת פועלי רמת גן, רמת גן (אצל משה פרופס)
1962-1967 מכון אבני, תל אביב-יפו
1967-1962 ציור, אצל רפי לביא, תל אביב-יפו

הוראה

1967-1962 מכון אבני, תל אביב-יפו
האקדמיה לעיצוב ואומנות בצלאל, ירושלים
1997-1973 המדרשה - בית הספר לאמנות, מכללת בית ברל
2011-1997 מנהל המדרשה להכשרת מורים לאמנות, קלמניה

פרסים

1983 מלגת השתלמות בארה"ב, קרן תרבות אמריקה-ישראל
1989 מלגת השהייה, קריית האומנים הבינלאומית - "הסיטה", פריז, צרפת
1992 פרס קרן אווה ומנדל פונדיק לאמנות ישראלית,, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל-אביב
1994 פרס סוקולוב לעיתונאות
1999 פרס בנק דיסקונט לישראל לאמן ישראלי, מוזיאון ישראל, ירושלים
2000 פרס, משרד המדע התרבות והספורט
2000 פרס בנק דיסקונט לישראל לאמן ישראלי, מוזיאון ישראל, ירושלים
2004 פרס אמת: האמנות, המדע והתרבות, משרד ראש הממשלה