Information Center for Israeli Art English

אריה ארוך (ניסילביץ), צייר ודיפלומט ישראלי, נולד בחרקוב, רוסיה ב- 1908. על יצירתו זכה ארוך בשנת 1971 בפרס ישראל לציור.

ארוך נולד בחרקוב למשפחה אמידה וזכה לחינוך מודרני וציוני. בשנת 1924 עלה לארץ ישראל ולמד ב"בצלאל" ביחד עם אביגדור סטימצקי, משה קסטל, ציונה תג'ר, יחזקאל שטרייכמן ואחרים. מ-1947 השתייך ל''אופקים חדשים''. בין 1949-53 היה בשירות הדיפלומטי של ישראל במוסקבה. בין 1956-59 היה שגריר ישראל בברזיל. בין 1959-62 היה שגריר ישראל בשוודיה. ב- 1963 חזר ארצה ועבד במשרד החוץ. ב-1973 פרש לגימלאות והתמסר ליצירה בירושלים.
החל משנות השלושים ועד לשנות החמישים ניכרים בציוריו של ארוך התפתחויות ושינויים בסגנון הציור שלו. במחצית שנות השלושים, בעקבות לימודי אמנות בפריז, אימץ ארוך סגנון אקספרסיוניסטי מתון. במהלך שנות הארבעים בולטת הנטייה לציור סכימטי ולפירוק של הנוף לצורות גיאומטריות. נטייה זו הגיעה לשיאה במהלך שנות החמישים באימוץ טכניקת ציור נאיבי והדגשת הממד העיטורי והדקורטיבי בציור. ציורים כגון סדרת הציורים "אוטובוס בהרים" (1944-1955) משקפים התפתחות זו.
למרות שהיה חבר קבוצת "אופקים חדשים", הציע ביצירתו אלטרנטיבה ל"מופשט הלירי". במקום מופשט אל-צורני הציע התרכזות בצורות; במקום האובייקטיבית ביסוס היצירה על כתב-יד אישי; במקום מקצוענות הנתמכת בשיטה- שימוש בטכניקות בלתי-שגרתיות לצורך הולדת צורות; במקום זיקה לאמנות מופשטת צרפתית ציטוט ושימוש בדימויים המשתייכים לתפיסות אמנות שונות. כך נולדו בציוריו צורות מציורי ילדים, משימוש בחפצים מצויים, מדימויים עממיים או מסורתיים או כאלה הקשורים לזכרונות ילדות. אריה ארוך השפיע על אמנים צעירים יותר בחשיבתו, באופן שילוב הדימויים השונים זה מזה בציוריו, בכמו-סתמיות חסרת הפאתוס שאפיינה את יצירתו, בטכניקות שלו (מחיקות, חריטות, שרבוטים). אביבה אורי ואחריה רפי לביא היו בין האמנים האלה.
אריה ארוך נפטר בירושלים ב-1974.

לימודים

1924-26 בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
1926-28 גימנסיה הרצליה, תל אביב
1934-35 אקדמיה קולארוסי, פאריס, עם פרנאן לג'ה

פרסים

1942 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו
1955 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו
1968 פרס סנדברג לאמן ישראלי, מוזיאון ישראל, ירושלים
1971 פרס ישראל בתחום הציור