נתקבל אישור האמן להצגת תצלומי עבודות תחת רישיון creative commons 3.0

צפה בעבודות »

צפה בתערוכות »

בקר במרכז המידע לאמנות ישראלית על מנת לעיין בתיק האמן »

קלסר האמן כולל:
182 מאמרים פיזיים
13 צילומי יצירות
45 הזמנות לתערוכות

מיכה אולמן, אמן ופסל ישראלי, נולד בתל אביב ב-1939. חתן פרס ישראל (2009). עבודותיו, העוסקות בזיכרון ובהיסטוריה האנושית וכן ביחס בין האדם לטבע, משתמשות בתצורות אמנותיות שונות מתחומי הפיסול כגון מיצבים, אמנות אדמה וכדומה.
בין השנים 1960-1964 למד אולמן אמנות ב"בצלאל". ב-1964 למד תחריט בבית הספר המרכזי לאמנות ולאומנות בלונדון. בשנת 1966 שב לישראל ועבד כמאייר וכמעצב גרפי בעיתון "מעריב". בין 1970-1978 לימד ב'בצלאל'. בשנת 1976 כיהן כפרופסור אורח באקדמיה לאמנות של דיסלדורף. הוא לימד באוניברסיטת חיפה בין 1979-1989, והתמנה לפרופסור לפיסול באקדמיה הממלכתית לאמנות בשטוטגרט בשנת 1991.
במהלך שנות ה-70 יצר אולמן עבודות אדמה ופעולות אמנותיות אחרות שהושפעו הן מן האמנות המושגית האמריקאית והן מגישות אקולוגיות-חברתיות. רבות מעבודות פיסול מוקדמות אלו כללו פעולות של חפירה באדמה. בשנת 1972, לדוגמה, יצר את עבודתו "החלפת אדמות" שבה, בעזרת בני נוער מקומיים, חפר בורות בקיבוץ מצר וכפר הערבי מייסר, והחליף את האדמה בין שני הישובים. במהלך העשור, הלכו והתמקדו יצירותיו של אולמן בדימויים של מבנים אנושיים. בשנת 1980 הציג בביתן הישראלי בביאנלה של ונציה את "אשמורת שלישית: חפירות הגנה, אדמה ומלט", ובה חפר שוחות ברצפת המבנה שבתוכם עוצבו מבני אדמה בדמות כיסאות.
החל משנות התשעים התרבו ביצירתו של אולמן התייחסויות אל מושג הזמן בפיסול, אל ההיסטוריה בכלל ואל השואה בפרט. דימויי הבורות והמבנים שיצר הדגישו את ממד הריק והחוסר שבמבנים האנושיים. בעבודה "ספרייה" (1995), לדוגמה, הממוקמת בכיכר בבל בברלין, יצר אולמן מבנה של ספרייה תת קרקעית, שמדפיה הלבנים ריקים.
בשנת 2004 יצר את "אנדרטת נצר אחרון" בהר הרצל בירושלים לזכר חללי צה"ל שעלו לארץ מן השואה ונפלו על תקומת המדינה במלחמת השחרור ללא אפשרות להקים לעצמם דור המשך.
חי ופועל ברמת השרון.

לימודים

1964-1960 "בצלאל", ירושלים
1965 לימודי המשך, סנטראל סקול, לונדון

הוראה

1978-1970 בצלאל, ירושלים
1976 מרצה אורח, האקדמיה לאמנויות יפות, דיסלדודף, גרמניה
מאז 1979 פיסול ורישום בחוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה
1985-1979 הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים, הטכניון, חיפה
מאז 1991 פרופסור באקדמיה בשטוטגרט

פרסים

1963 פרס שונבורן, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
1972 פרס ביאטריס קולינר לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון ישראל, ירושלים, ירושלים, ישראל
1980 פרס סנדברג לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, ירושלים, ישראל
1985 פרס קרן מנדל פונדיק, מוזיאון תל אביב
1989 מילגה שנתית, ברלין
1995 Kate Kollwitz Prize, האקדמיה לאמנות, ברלין
1996 פרס זוסמן לאמנים העוסקים ביצירתם בנושא השואה, יד ושם
2000 פרס ד"ר גמזו לקידום האמנויות וקרן אפטוביצר, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל-אביב
2004 תואר דוקטור לשם כבוד, האוניברסיטה העברית, ירושלים
2009 פרס ישראל בתחום הפיסול, משרד החינוך והתרבות