Stieglitz Collection
דף הבית
על האוסף
חיפוש באוסף
 
ספר התורה ועיטוריו
שבת
ימים נוראים וסוכות
חנוכה
ט״ו בשבט
פורים
פסח
מחזור החיים
הבית
חפצים אישיים
ציור מאת מאוריצי גוטליב
 
English

שבת

מצוות שמירת השבת: זהירות בקדושת היום, ההתענגות בו וכיבודו - היא מן המצוות המרכזיות שמאפיינות את אורח החיים היהודי, ״זכור את יום השבת לקדשו״ (שמות כ:ח); ״וקראת לשבת עונג, לקדוש ה׳ מכובד״ (ישעיה נח:יד): ״במה אתה מקדשו? במאכל, במשתה ובכסות נקייה. אמר ר׳ יוחנן, מכאן שצריך אדם שיהא לו שתי עטופים, אחת לחול ואחת לשבת״ (פסיקתא רבתי חג). לפיכך נוצרו לשם קדושתו וכבודו של יום השבת מנהגים הקשורים במאכלים מיוחדים, כלים נאים ובגדי כבוד ותפארת.

סמוך לכניסת השבת, מדליקה האישה היהודייה את הנרות. לפמוטים ולמנורות צורות רבות. ביניהם מנורות תלויות, פמוטים המיועדים לנרות שעווה (מס' 48) ומנורות בעלות דופנות רקע ובזיכים לשמן (מס' 49־50) הדומות למנורות חנוכה (פמוטים לשבת של חנוכה המשולבים במנורות חנוכה מפולין, ראה (148, 150־154, 156, 157). את הכתוב ״זכור את יום השבת לקדשו״ דרשו חז"ל ״זכרהו על היין״ (תלמוד בבלי פסחים קו;עא) והסמיכו לדרשה זו את מצוות הקידוש על היין ״בכניסתו״ של שבת (בערב) בתחילת הסעודה. גביעי היין לקידוש עשויים ברובם כסף. יש שנוספה עליהם כתובת לכבוד השבת או כתובת הקדשה (מס' 51־59)

גם את יציאת השבת מכבדים ב"הבדלה" על הכוס, בברכות הנאמרות על היין, על הבשמים ועל הנר, ובברכת "המבדיל בין קודש לחול". לברכת הבשמים משמשים צמחים שונים, ביניהם ענף ההדס שעל שמו נקראת קופסת הבשמים. ההדסים מעוצבים בצורות שונות ורבות. יש באוסף כארבעים הדסים (מס' 60־100), והם מייצגים את מגוון הצורות הידועות. הצורה הנפוצה ביותר היא המגדל. בכתבי־יד מצוירים שבהם מופיע תיאור טקס ההבדלה, מופיעים תיאורים של הדסים. למשל, בהגדות של פסח נראים הדסים בתיאור טקס ההבדלה לצד טקסט הברכה המיועד ליום טוב של פסח שחל במוצאי שבת (למשל ב"הגדת יהודה", כתב-יד בנוסח אשכנז, מאזור הריינוס התיכון מאמצע המאה ה-15. בדף 5 א, באוסף מוזיאון ישראל 180/050). דוגמאות ספורות בלבד של הדסי המגדלים הקדומים ביותר שרדו. אחד מהם הוא מחזיק נר הבדלה עשוי עץ, מן המאה -13 או ה-14, שזרועותיו הן בצורת מגדלים ומכל הבשמים שלו בצורת מגירה ובה תאים. במסמכים של בית המשפט בעיר פרנקפורט שבגרמניה, משנת 1553, נמצא תיעוד על יהודי התובע צורף על שלא עשה את ההדס לפי דוגמת ההדס דמוי המגדל שהיה לאביו. צורת המגדלים היא לעתים חיקוי למגדלי הערים, דגלים מתנוססים בראשם, יש בהם שעונים ושומרים ניצבים עליהם.

בין ההסברים השונים לסיבת עיצובו של הכלי בצורת מגדל, יש הרואים בו חיקוי למגדלי ימי הביניים שנשמרו בהם אוצרות הבשמים מן המזרח, או דמיון לכלי פולחן כנסייתי, או רמז למגדלים הנזכרים בשיר השירים. בהדס שבאוסף (מס' 68), נוספה כתובת שלפיה מסמל המגדל את ירושלים ואת המקדש.

בהדסי הבשמים דמויי המגדלים מתקיימת בדרך כלל אחידות ביחסים שבין שלושת חלקי ההדס: רגל, בית קיבול וצריח. בית הקיבול הוא החלק העיקרי והגדול ביותר. חללו הפנימי מתקשר אל החלל החיצוני על ידי חלונות, דלתות או עיטורים בעבודת קידוח. הרגל שעליה ניצב המבנה האדריכלי והצריח המחודד, מעניקים להדס מראה המיתמר לגובה. פרטים עיטוריים נוספים במעברים שבין שלושת החלקים המרכזיים יוצרים קצב הדרגתי של תנועה כלפי מעלה.

ההדס דמוי המגדל נועד לשימוש בטקס ביתי והוא מוצב תמיד על גבי הרהיטים או בתוכם. לכן, על אף צורתו האדריכלית, הוא כמעט תמיד מוצב על רגל, כמו כלי בית אחרים, למשל גביעים ופמוטים. חיבורו של מבנה אדריכלי לרגל של גביע הוא מלאכותי ובמשך מאות שנים לא ניסו כלל להפוך את החיבור הזה לאורגני. הדבר מודגש גם על ידי דגמי העיטור השונים בשני החלקים (מס' קט' 64, 70, 72, 76).  במגדלי הפיליגרן נוצר שילוב אורגני יותר בין כל החלקים, כי עבודת הפיליגרן עשויה מעצם מהותה כפיגומים או שלדים שביניהם פרושה עבודת תחרה, וכך, אף הרגל בנויה כקונסטרוקציה של פיגומים (מס' קט' 71) ולעתים גם ללא מילוי התחרה. בהדסים ספורים נעשו ניסיונות למצוא פתרונות לבעיית החיבור בין החלקים ועיצוב ההדס ככלי שלם מבחינה צורנית, אם על ידי עיצוב מעברים הדרגתיים בין הרגל לגוף ובין הגוף לצריח, אם על ידי שמירה על תו צורני מאחד בכל חלקי הכלי (מס' קט' 68־69).  אף כי אותם הצורפים עיצבו לרוב הן את ההדסים הן את כלי הפולחן בכנסיות, בכלי הפולחן של הכנסייה הרגל היא חלק אורגני של הכלי, בניגוד להדסים. ייתכן שהסיבה להבדל נעוצה בכך שהכלי הכנסייתי נועד לשימוש באולם תפילה ואילו ההדס הוא כלי שאופיו ביתי. ואולי היתה כאן כוונה להדגיש את ההבדל בין ההדסים היהודיים ובין הכלים הנוצריים דמויי המגדל. בעיטורי המגדלים של הדסים רבים אין כל קשר למבנה האדריכלי (מס' קט' 64, 68־70, 76, 86־89, 100). הדסים קיימים גם בצורות אחרות ובמגוון רחב ביותר, (מס' קט' 60, 62, 66, 74, 75, 77־85, 90־99). אך יהיו הסיבות או ההשפעות אשר יהיו, ההדס דמוי המגדל, בכל עושר צורותיו, הוא כלי יהודי מובהק לשמירת בשמים לטקס ההבדלה.