Stieglitz Collection
דף הבית
על האוסף
חיפוש באוסף
 
ספר התורה ועיטוריו
שבת
ימים נוראים וסוכות
חנוכה
ט״ו בשבט
פורים
פסח
מחזור החיים
הבית
חפצים אישיים
ציור מאת מאוריצי גוטליב
 
English

פורים

סיפורו של חג פורים כתוב במגילת אסתר, בין ספרי כתובים שבתנ״ך: ״...ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים. לקיים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחודש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל־שנה ושנה. כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט:כ־כב).

קריאת מגילת אסתר בבית־הכנסת היא מן האירועים המרכזיים של ימי הפורים. המגילה נכתבת טורים-טורים, על יריעות גוויל או קלף התפורות יחד. רבים נוהגים לגלול אותה על בית אחיזה של עץ ולשומרה בנרתיק העשוי עץ, מתכת או בד. בשובל שלפני הטור הראשון מופיע לעתים סמל משפחה, עיטור או ברכות קריאת המגילה. אך יש שמקפידים לכתוב את הברכות על יריעה נפרדת.

יש שהתירו לעצמם לעטר את המגילות בעיטורים מצוירים או מודפסים מסביב לטורי הטקסט או לאורך שוליו, העשויים ברישומי דיו, בעט ובמכחול, בהדפסי עץ ונחושת, בצבעים ובמגזרות. כמעט בכל המגילות המעוטרות מופיעים דגמים אדריכליים, כמו קשתות ועמודים, אך קיימים סגנונות אחרים האופייניים לכל ארץ וארץ: במגילות מצפון אפריקה מופיעים בדרך כלל צמחים, ציפורים ותשליבים; בפרס ובעיראק - כתובות ופרחים (מס' קט' 191־192); במגילות מפולין ומאירופה בכלל - דמויות, ציפורים, חיות דמיוניות, יצורים גרוטסקיים ועיטורים צמחיים; במגילות איטלקיות מן המאות ה-16 וה-17 מופיעים תשליבים מורכבים ומעודנים; במגילות מאיטליה, גרמניה והולנד, במאות ה-17 וה-18 - ציורים המלווים את טורי הכתב ומתארים את סיפורי המגילה. איורים של סיפור המגילה מופיעים כבר בספרי תנ״ך מוקדמים, ואמנות כתבי־היד המאוירים הגיעה לשיאה בתקופת הרנסנס. עם המצאת הדפוס, באמצע המאה ה-15, המשיכו סופרי הסת"ם [ספרי־תורה, תפילין, מזוזות ומגילות] במלאכתם בכתיבת טקסטים שחייבים לכותבם ביד על פי ההלכה, אך מסורת כתבי־היד וכתבי־היד המאוירים כמעט שנעלמה. ציורי תמונות המלווים את טורי הטקסט במגילה הגלולה מופיעים שוב רק החל מסוף המאה ה-16 באיטליה, במגילות בודדות בלבד. במאה ה-17 החלו להדפיס את ציורי המגילה, בשולי היריעות של המגילה, בהדפסי עץ ונחושת. המסורת של כתבי־היד המצוירים התחדשה לתקופה של מאה שנים, במשך המאה ה-18, וזאת הסיבה למספר הרב של מגילות מצוירות באותה תקופה (ראה הגדה של פסח מס' קט' 196)

רוב האמנים שעיטרו את המגילות היו סופרי סת״ם בעלי כשרון קליגרפי, והם גילו בקיאות במנהגים, במדרש ובמסורת היהודית. העלילה, המבנה הספרותי של המגילה, המחזתה להצגות פורים והכתיבה בטורים אפשרו לאמנים לצייר את התמונות השונות בדומה למערכות במחזה ולהוסיף ביניהן עיטורים, דמויות ונופים. לצד אלו, יש גם מגילות שבהן צוירו ועוטרו סיפורי המגילה בשלל צבעים כיד הדמיון הטובה, בידי אמנים יהודים באלזס, גרמניה, במרכז אירופה ובמזרחה. אמנות זו של ציור ואיור כתבי־יד ומגילות, הלכה ודעכה באירופה לקראת ראשית המאה ה-19. שתי מגילות מאיטליה הן כנראה מן הקדומות ביותר שבהן מצוירות תמונות מסיפור המגילה: באחת, מוונציה מסוף המאה ה-16 או ראשית ה-17, רישומי ספיה עממיים הבנויים כמחזה סטירי של קומדיה דל־ארטה, על כל גיבוריו ופעלוליו. במגילה משולבים גם ציורי הווי מקומי של חגיגות הפורים ומשלוח מנות .(Benjamin Chaya, "An illustrated Venetian Esther scroll and the Commedia dell'Arte," Israel Museum Journal, 14 (1978), pp. 9-50). המגילה השנייה, מפררה, משנת שע״ו (1616), מצוירת בשלל צבעים בידי משה בן אברהם פשקרול, למען מרדכי בן אליהו הלוי מבריסילו. בין עיטוריה - ציורים מסיפור המגילה. העלילה מתרחשת בבתים ובנופים העשויים על פי עיר איטלקית, הדמויות סועדות בכלים מפוארים ולבושות בתלבושות התקופה (באוסף הספריה הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים). בין המגילות מן המאה ה-17, המעוטרות בהדפסי נחושת והמתארות את סיפור המגילה, הנודעת ביותר היא המגילה המפוארת, מעשה ידיו של האמן שלום איטאליה (באוסף מוזיאון ישראל). דגמים עיטוריים שנפוצו ברחבי אירופה ופיתוחי נחושת למגילת אסתר שנעשו בידי האמן האיטלקי גריסלני, בן המאה ה-18, שמשו בשינויים קלים מקור לעיטוריה של קבוצת מגילות גדולה באיטליה, הולנד וגרמניה (מס' קט' 188)

האמן אהרן וולף הרלינגן (1757-1710), הגיע לוינה ממורביה ונתמנה לסופר הספרייה המלכותית. בין יצירותיו הרבות, מגילת אסתר שכתב ואייר לכל אורכה במיניאטורות המתארות את סיפור המגילה (מס' קט' 185) . את המגילות המעוטרות ברישומי ספיה, מאמצע המאה ה-18, ציירו כנראה מספר אמנים וההבדלים בין מגילות אלו הם קטנים (מס' קט' 186). חתימתו של האמן אריה לייב בן דניאל מופיעה על מגילות מוקדמות בקבוצה זו, בשנים 1746־1748. האמן הגיע מפולין והתגורר תקופות שונות בוונציה ובבריסילו. חתימתו של האמן אברהם בן יהושע אוטולונגי מאקווי, מופיעה על דף ברכות לקריאת המגילה משנת 1773, המעוטר ברישומי ספיה הדומים לעיטורי המגילה.