Stieglitz Collection
דף הבית
על האוסף
חיפוש באוסף
 
ספר התורה ועיטוריו
שבת
ימים נוראים וסוכות
חנוכה
ט״ו בשבט
פורים
פסח
מחזור החיים
הבית
חפצים אישיים
ציור מאת מאוריצי גוטליב
 
English

הבית

"וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך" (דברים ו:ט). המזוזה נקבעת בפתח הבית היהודי. סופר סת׳׳ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) כותב את המזוזה על פיסת קלף: שתי פרשיות מן התורה: ״שמע ישראל״ (דברים ו:ד-טו), ״והיה אם שמע״ (דברים יא:יג־כא). בצדה השני נכתב השם: ״שדי״ ובדרך כלל גם ״כהו במוכסז כהו״( ה׳ אלהינו ה׳, בכתב א״ב ג״ד).

המזוזה נגללת או מקופלת בנרתיק כשהאותיות ״שדי״ גלויות.

נרתיקי המזוזות עשויים מחומרים מגוונים ובכל מיני סגנונות. מזוזה (מס' קט' 225) גדולת מידות מסלובקיה, עשויה עץ מגולף בתבליט גבוה והיתה, כנראה, קבועה במשקוף בית־כנסת או בניין יהודי ציבורי אחר. לצדה, מזוזה מפולין (מס' קט' 226), עשויה לוחית כסף מקודחת, מעשה תחרה.

בקהילת יהודי אירופה בתוך הבית, על הכותל הפונה לירושלים, היה תלוי ה״מזרח״ (מס' קט' 227). תמונות "מזרח" נעשו בדרך־כלל בידי אמנים עממיים, סופרי סת״ם או בני הבית, כיד הדמיון הטובה. לעתים הוסיפו פסוקים וברכות. הסופר ש״י עגנון (1888־1970) מתאר "מזרח" שהיה תלוי בביתו של סופר סת״ם: ״ועל יד הקורה מימין על כותל המזרחי מזרח מעשה רקמה אשר עשתה מרים בנעוריה בית אביה, וצורת גן שזור בו מחוטי משי מלא עצי כל פרי מאכל, וארמון בתוך הגן ושני אריות שומרים את הגן.

ופני האחד מוסבים אל פני השני, אריה מול אריה ולשון מול לשון, ומלשון אל לשון נמשך והולך כתר זהב באותיות גדולות לה׳ הארץ ומלואה כשאגה אחת גדולה. ובכל ארבע פינות המזרח תיבה, תיבה בכל פנה, שויתי ה׳ לנגדי תמיד.״ (מתוך ״אגדת הסופר״, אלו ואלו, עמי 112).

בין כלי הבית שבאוסף יש קערות וקנקנים לנטילת ידיים הנושאים כתובות עבריות, ולעתים מועד כתיבתן מאוחר למועד ייצור הכלי. כלי נדיר, בצורת גביע, נוצר במיוחד לנטילת ידיים ומעוטר בצריבה בברכה ״על נטילת ידיים״ (מס' קט' 228).  קערת הבדיל הסגלגלה שבמרכזה חרותה צורת קנקן, היא כנראה חלק ממערכת כלים שנוצרה למטרה זו (מס' קט' 236). כלי-בית רבים נועדו גם לנוי וניצבו בכל ימות השנה על מדפים בארונות ונראו מבעד לדלתות הזכוכית. ביניהם, כלי חרסינה, פסלונים וצלחות. למשל, כלי חרסינה מעוטרים בכתובות עבריות, שניתנו במתנה לאירועים שונים (מס' קט' 229-231), או צלחת חרסינה מעוטרת על פי אפנת התקופה (מס' קט' 237). בין כלים אלו היו שקנו אותם היהודים בעל כורחם מתוקף צו של השלטונות וכונו בשם ״יודן-פורצלן״ ("חרסינת היהודים") (מס' קט' 229). צלחת הנחושת הגדולה המעוטרת בדמויות אדם וחוה ומנורת הקיר העשויה מלוח כסף שימשו גם בבית הכנסת (מס' קט' 238 ,239).