הדפסה | סגירה

מוזיאון ישראל
 

מאן ריי (עמנואל רדניצקי)
יליד ארצות–הברית, פעל בארצות–הברית ובצרפת, 1976-1890
ונוס משוחזרת
1936 / עותק ממהדורת 1971
הֶצרֵף; יציקת גבס וחבל
גובה 71 ס"מ, רוחב 41 ס"מ, עומק 28 ס"מ
מתנת מרי וחוזה מוגרבי, ניו-יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב
© ADAGP, Paris/Man Ray Trust, Paris
מספר רישום: B03.0687

למאן ריי - צייר, צלם ויוצר של הצרפי חפצים - היה תפקיד מרכזי בהולדת הדאדא והסוראליזם. ב-1915 הוא פגש את מרסל דושן, ואחרי שעבד אתו בצוותא בכתב העת ניו-יורק דאדא, העתיק את מקום מגוריו לפריז והיה לחבר בחוגו של אנדרה ברטון. מאן ריי היה חלוץ השימוש בטכניקות צילום ופיתוח חדשניות, כגון הריוגרף והסולריזציה.

כמו אמנים סוראליסטים רבים אחרים, גם מאן ריי רומם את האהבה ואת האישה למעמד של מוזת האמנויות. ונוס משוחזרת הוא יציקת גבס של ונוס נטולת ראש וזרועות, בתבנית האופיינית לפסלי העירום הקלסיים מן העולם העתיק, והיא קשורה בחבלים. התנוחה הקלסית של הפסל ויופיו משדרים נצחיות ושלמות, אך בד בבד הפסל גם מבטא פנטזיה ארוטית. זוהי יצירת אמנות מקודשת, הנתפסת לרגע מטריד אחד כאישה אמיתית שכרתו את ראשה וכפתוה. כך מופעלת מערכת יחסים חדשה בין מושגים שנראו עד עתה ברורים ונבדלים: מציאות, חיקוי, דמיון, אמנות, קידוש וחילון.

פסלי ונוס - אלת האהבה והיופי - היו הביטוי המובהק ביותר באמנות היוונית והרומית לחיבור בין היופי לקדושה, שהיה מקובל בדת ובהגות של העולם הקלסי העתיק. זיווג מושגים זה נתפס דורות רבים אחד העקרונות המרכזיים של תורות האמנות והאסתטיקה בעולם המערבי, ופסלו של מאן ריי מתבסס עליו ועושה בו שימוש חתרני.


מפרסומי מוזיאון ישראל:
קמיאן-קשדן, עדינה, סוראליזם ומה שמעבר במוזיאון ישראל, ירושלים, 2007
צלמונה, יגאל (עורך), 40 יצירות-מופת של יופי וקדושה מאוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2005
קמיאן-קשדן, עדינה (עורכת), מפגשים מודרניים: ציור ופיסול מן המאה ה-20 במוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010

תערוכות:
דאדא סוראליזם ומה שמעבר במוזיאון ישראל, 2007
סוראליזם ומה שמעבר, ביתן וייסבורד לתערוכות, חורף-קיץ תשס"ז (פברואר-יוני 2007), מוזיאון ישראל, ירושלים

Digital presentation of this object was made possible by: The Pidem Fund, London




  הדפסה | סגירה

 
 
© כל הזכויות שמורות מוזיאון ישראל, ירושלים 1995-2014